חיות הקודש: יצורי הפרא בבית מדרשם של חז"ל עידו חברוני המפגש עם "האחר" אינו אלא מפגש עם הזר שבתוכנו. מפגש זה, החיוני לבניית האישיות שלנו, מעמת אותנו עם צדדים נחבאים שלנו עצמנו. הספרות התלמודית עשירה בתיאורי מפגשים שכאלה בין חכמים ל"אחרים" זרים ומוזרים, מושכים ומאיימים, שדרכם מתוודעים הגיבורים לאפשרויות קיומיות שעד כה לא הכירו בהן. "חיות הקודש" הוא ספר על מפגשים כאלה, ושמו נגזר מהתהליך התודעתי שהוא מתאר: האחר, המציע חלופה קיומית, ניצב בהם בתחילה כ"חיה", כזרות המאיימת על עולמו המאורגן של הגיבור. התהליך שעוברים גיבורי הסיפורים חושף בפניהם את ה"קודש" שבחיה, את ההזדמנות להרחבת התודעה.