בין היסטוריה למבדה: שואת יהודי הונגריה לילי הלפרט-זמיר בהשתתפות דורון נידרלנד זהו הספר השלישי בטרילוגיה "בין היסטוריה למִבדֶה". הספר הראשון "שואת יהודי יוגוסלביה" יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון מופ"ת ויד ושם (תשנ"ט). הספר השני "האידיאולוגיה והמדיניות הנאצית בספרות, בקולנוע ובמוזיקה" התמקד בשואת יהודי גרמניה וראה אור בהוצאת מורשת (תשס"ט). ספר זה, החותם את הטרילוגיה, מתמקד בשואת יהודי הונגריה בפרספקטיבה תלת-ממדית: היסטוריה, ספרות וקולנוע. כל אחת משלוש המדינות נבחרה בשל מאפיינים ייחודיים לה: יוגוסלביה ייחודית בשל הפסיפס האנושי הכללי שלה וההטרוגניות של יהודיה (אשכנזים וספרדים), וכן היא המדינה היחידה באירופה הכבושה ששוחררה על ידי התנועה הפרטיזנית המקומית ולא על ידי הצבאות של בנות הברית ; בגרמניה גובשו וצמחו האידאולוגיה והמדיניות הנאצית. שם ראשית ושם אחרית; הונגריה נבחרה משום שבה חי ופעל בה הקיבוץ היהודי השני בגודלו (לאחר פולין) שהושמד בשואה. זאת ועוד, היא הייתה המדינה האחרונה שהנאצים כבשו באביב 1944, בעת שמדינות אחרות כבר שוחררו. הנאצים אף נתנו עדיפות להשמדת יהודי הונגריה על פני הצלת החיילים הגרמנים בחזית המזרחית. בדורנו, במרחק של שני דורות מהשואה, שבה ועולה ביתר שְׂאת השאלה כיצד יש להנחיל את זיכרון השואה לדורות הבאים. ההנחה היא שאין די בתיאור העובדות ההיסטוריות כדי ליצור תובנה של האירועים והזדהות עמם. אי לכך רצוי להאיר נושא מורכב ורגיש זה מכמה נקודות מבט ולא רק מההיבט ההיסטורי. ספרי הטרילוגיה פונים אל הממד הרגשי-חוויתי מבלי לוותר על לימוד העובדות והאירועים ההיסטוריים. שלושת הספרים מנסים להמחיש את "אקלים התקופה (Zeitgeist)" באמצעות ספרות, קולנוע ומוזיקה. השמדתם של מרבית יהודי הונגריה נעשתה במהירות חסרת תקדים, בתוך חודשים ספורים. למרות זאת, בתודעה הציבורית ובשיח הבית-ספרי כמעט שאין דנים בנושא, למעט בפרשת קסטנר ובגבורתה של חנה סנש: הדיון בפרשת קסטנר נעשה בהקשר של שיתוף פעולה עם הנאצים ועל רקע הפרשות הפוליטיות שהסעירו את מדינת ישראל בשנות החמישים המוקדמות; סוגיית חנה סנש נדונה בהרחבה כחלק מתרומת היישוב הקטן והאמיץ בארץ להציל את יהודי אירופה.