חדש על המדף

מה לוחשות האבנים?: רמת רחל - 3000 שנים של היסטוריה נשכחת
לקטלוג עודד ליפשיץ, יובל גדות, בני ארובס ומנפרד אומינג
מה לוחשות האבנים?: רמת רחל - 3000 שנים של היסטוריה נשכחת
מתחת לרגבי העפר ברמת רחל התגלה מכלול מבנים שהתקיים לאורך מאות השנים שבהן הייתה יהודה ממלכה וסאלית תחת שלטון אשור, מצרים ובבל, ומאוחר יותר גם פחווה תחת שלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקס. גילוי זה מאפשר לנו להאיר פרק זמן כמעט עלום, שנמצא בין שתיים מתקופות השיא של יהודה העצמאית, תקופות שזכו גם לתיאורים היסטוריים רחבים: ימי הזוהר של ממלכת יהודה בין הקמת הממלכה לימי מלכותו של חזקיהו מהצד האחד, וימי חידושה של העצמאות היהודית בימי החשמונאים מהצד האחר. בין התקופות הקצרות יחסית הללו נמצאת תקופה של כ -500 שנה שבה הייתה יהודה בשלטון ישיר של האימפריות.

גילוי קיומו הרצוף של מרכז מנהל יהודאי תחת שלטון אימפריאלי, שנבנה והתפתח לאורך מאות שנים בצורה, בטכניקה, ובמאפיינים, שרבים מהם אינם מוכרים ביהודה, ושאליו רוכזו במשך 500 שנה קנקנים נושאי טביעות חותם, גרם לנו להפנות את תשומת הלב למחקר התקופה הארוכה והרצופה הזו של שלטון האימפריות ביהודה. הוא מאיר באור חדש את שלהי ימי הבית הראשון ואת מרבית ימי הבית השני, ופותח עבורנו את האפשרות לחקור וללמוד איך איפשרו האימפריות הגדולות לעם ביהודה להמשיך ולשמור על מאפייניו הרוחניים, הדתיים והפולחניים בירושלים, תוך פיתוח מערכת מנהל וכלכלה שהתקיימה בקרבה גדולה לבית המקדש, ושפיקחה בצורה הדוקה על הנעשה בתוך ירושלים. אנו מבינים כעת, שבמשך מאות שנים הייתה רמת רחל נקודת הקשר של יהודה עם השלטון האימפריאלי, ושנקודת הקשר הזו איפשרה את השליטה היהודית העצמאית בירושלים ובמקדש, ואת שמירת הזהות היהודית בין חומותיה של העיר כמעט בלי התערבות ופיקוח. כל עוד התקיים המרכז המנהלי ברמת רחל ויהודה שילמה את מסיה ושמרה על נאמנות לשליטי האימפריות, היו יכולים ראשי העם, הכוהנים והסופרים לפתח את התרבות, את הדת ואת הפולחן ביהודה, לשקוד על כתיבתה ועריכתה של ספרות החכמה, החוק והנבואה, ולשמור על הזהות ועל הזיכרון ההיסטורי.

חורבנו של המרכז המנהלי ברמת רחל בימי החשמונאים, בעת שיהודה זכתה לעצמאות מחודשת, לראשונה לאחר 500 שנה מסמל את סופה של תקופת השיעבוד, ואין להתפלא על כך שמשלב זה ואילך נעלמת גם התופעה המנהלית של הטבעת טביעות חותם על ידיות של קנקנים. מכאן ואילך הופכת רמת רחל ליישוב כפרי שמתקיים לאורך מאות שנים נוספות ככפר יהודי, רומי, ביזנטי ומוסלמי.