תורת הצורות של לשון המשנה (שני כרכים) משה בר-אשר ספר זה מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי. בספר נידונים ומתוארים בהיקף ממצה יותר ממאה וחמישים משקלי השמות בלא המוספיות שבלשון המשנה, הכוללים מעל אלפיים ושש מאות שמות עצם ושמות תואר מועצמים. התיעוד מבוסס על מסירותיהם של שני המשובחים שבכתבי היד של המשנה - כ"י קאופמן וכ"י פרמה - והוא מושווה למסירותיהם של עדים רבים אחרים. בצד התיאור והבירור המפורט בכל פרק מפרקי הספר נבחנים בשיטתיות גם הזיקה ללשון המקרא וגם החידושים של לשון חז"ל. החיבור נפתח בשלושה פרקי מבוא: (א) הצעה של מצב המחקר והצגת החיבור; (ב) עניינים בכתיב ובניקוד; (ג) עניינים בתורת ההגה והצורות ומעט פריטי תחביר. פרופ' משה בר-אשר הוא פרופסור אמריטוס של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית לאחר הוראה של ארבעים ושלוש שנים במוסד. כן מילא בה תפקידים רבים ובהם ראש החוג ללשון העברית וראש המכון למדעי היהדות. פרופ' בר-אשר הוא נשיא האקדמיה ללשון העברית וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על הישגיו המדעיים הוכתר חתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ולשונות היהודים (תשנ"ג), וזכה בפרסים על שם גאון (תשנ"ט), י' בן-צבי (תשס"ב) וזעפרני (תשס"ט) על תרומותיו בחקר יהדות המזרח, בפרס רוטשילד במדעי היהדות (תשס"ח) ובפרס אמ"ת (תשע"ג) בבלשנות ובלשון עברית. הוא אף הוכתר בדוקטורט לשם כבוד של INALCO באוניברסיטת פריז (תשנ"ה) ושל אוניברסיטת חיפה (תשס"ה). פירסם שישה-עשר ספרים בעשרים כרכים ומאות מאמרים, וערך עשרות ספרים, קובצי מחקר וכתבי עת.