"יורדי הים באניות עֹשי מלאכה במים רבים": מלווי ספינות המעפילים, אנשי הפלי"ם.. שי חורב תנועת 'הבריחה' פעלה באירופה משלהי מלחמת העולם השניה ועד להקמת מדינת ישראל, והיתה אחראית להברחתם של כשלוש מאות אלף ניצולי שואה ממזרח אירופה לכוון נמלי הים התיכון. ה'בריחה' החלה באופן ספונטאני על ידי ניצולי השואה שיצאו מן המחנות, מן היערות וממקומות המסתור. ראשוני המתארגנים היו פרטיזנים יהודים ובוגרי תנועות הנוער הציוניות. הם התארגנו ב'קיבוצים' בהם נמצאו לפליטים קורת גג, שמיכה, בגדים ואוכל. חיילי הבריגדה היהודית של הצבא הבריטי שפגשו את הניצולים ניצלו את מעמדם ואת האמצעים שעמדו לרשותם, וחלקם אף נשארו באירופה לאחר שחרורם מן הבריגדה על מנת להמשיך בפעילות חשובה זו. בהמשך נטל "המוסד לעליה ב'" של ה"הגנה" את ניהול מבצעי 'הבריחה', כאשר שליחי המוסד לעליה הקימו רשת של נתיבים ומחנות מעבר ברחבי אירופה. צוותי "המוסד לעליה ב'" כללו את השליחים שפעלו ברחבי אירופה, בארה"ב ובצפון אפריקה, ועסקו באיתור, ברכישת ובהתקנת הספינות ליעודן החדש. מביניהם גם יצאו מלווי שיירות המעפילים, אשר בצד תפקידם להשגיח על רב החובל הזר, היו אחראים גם להפלגת הספינות, החל מנמל היציאה, ועד שהגיעו לחופי הארץ, או במקרה של נפילה בידי הבריטים, עד למחנות המעצר בקפריסין. נציין כי אחד מאותם שליחי עליה שימש כמפקד הספינה. תפקיד נוסף וחשוב היה זה של אנשי הקשר, שכונו בשם "גדעונים". הם קישרו, באמצעות רשת של תחנות אלחוט, בין מרכזי הפעולה בפאריז ובמילנו, ברומא ובלונדון, לבין משרד "המוסד לעליה ב'" בתל-אביב. הם שימשו כאלחוטנים על הספינות, וכן היו אחראים על הקשר עם המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הברחת עולים מלבנון ומסוריה החלה, כאמור, עוד בשנות העשרים, אולם ההעפלה הממוסדת מארצות המזרח, החל משנת 1942, עת שליחי "המוסד לעליה ב'" החלו לפעול בעיראק, שם הכשירו צעירים לעליה ולחיים בארץ-ישראל, כולל לימוד השפה העברית. מסלול העליה ביבשה התנהל ברובו מעיראק דרך המדבר, לכוון סוריה וירדן, ומשם, בנתיבים חשאיים דרך גבול הצפון לארץ-ישראל, כאשר ישובי הצפון איפשרו מחסה לבאים, וצעירים רבים מישובי הסביבה סייעו להברחתם את הגבול. גם באיראן התקיימה פעילות לארגון עליה ארצה. פעילות הרואית זו, בארץ, ברחבי אירופה, בצפון אפריקה ובארצות המזרח, ביבשה ובים, לא היתה יוצאת אל הפועל אלמלא כל אותם מתנדבים, כל אותם עזי לב, הדבקים במטרתם, אשר פעלו, כל אחד בתחומו, כל אחד על פי כישוריו ובהתאם ליכולתו, אשר הרכיבו יחד את אותו פסיפס מורכב, אם כי מיוחד במינו, על כל חלקיו, ויצרו יחד את התמונה המרהיבה בתולדות ישראל המתחדשת, את תמונת הנחשונים שעזרו להביא לארץ ישראל, חלוצים בצד אודים מוצלים מאש, בני עם אחד, למען עתיד אחד משותף להם ולנו.