רוצחות בשירות היטלר: השתתפותן של נשים גרמניות במערך ההשמדה הנאצי ונדי לוור סיפורן המרתק והמזעזע של הנשים הגרמניות בחזית המזרחית הנאצית, מחייב אותנו לבחון באופן שונה לחלוטין את ההיסטוריה של התקופה. עד כה נטו להתעלם מהחלק הפעיל שלקחו נשים בשואה, בכלל זה כרוצחות אכזריות ושלוחות רסן. הנשים הגרמניות נתפשו כאלה שהיו אחראיות על החזית הביתית, כרעיות נאמנות וכמעריצות של הפיהרר. הראיות המרשימות שמביאה ונדי לוור בספר זה חושפות את השתתפותן הנרחבת, הפעילה והנלהבת של נשים בפשעי הנאצים, ובאופן מיוחד את העובדה שחצי מיליון נשים גרמניות פעלו בלב שדות הקטל של הרייך, כרוצחות קרות מזג, סדיסטיות ואכזריות. רוצחות בשירות היטלר משרטט תמונה מרתקת ומשכנעת של "דור אבוד" מוסרית של נשים צעירות. הן נולדו לתוך גרמניה המובסת והסוערת של התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר נשטפה בלהט הלאומני של התנועה הנאצית. בעיני נשים אלה - אחיות, מורות, מזכירות, רעיות, אהובות ופילגשים - האימפריה הנאצית שהלכה וקמה היתה מעין "חלון הזדמנויות" לקריירה ולנישואין, אבל הן לא העלו בדעתן את מה שהן עתידות לראות ולעשות שם. על בסיס עשרים שנות מחקר על השואה שערכה בארכיונים ובשדה, מסמכים מן התקופה הסובייטית שהגישה אליהם התאפשרה רק לאחרונה, וראיונות עם עדות ועדים גרמנים, מציגה המחברת ראיות חותכות ומשכנעות לכך שנשים אלה לא היו רק "רוצחות מאחורי שולחן כתיבה" ולא הסתפקו בפינוק הגברים הגרמנים שעסקו ברצח. הנשים שבהן עוסק הספר יצאו למסעות ביזה, אלימות ותקיפות אכזריות כלפי יהודים בגטאות בפולין, באוקראינה ובבלרוס; הן לקחו חלק בסעודות שנערכו באתרי קטל נאציים, לא רק כאחראיות על הכיבוד, אלא השתתפו באופן פעיל בירי על אנשים חפים מפשע וברצח המוני. ואולי המזעזעים מכל הסיפורים שחושפת לוור הם של רעיותיהם של אנשי SS, אמהות לילדים, שלא בחלו במעשי רצח והתעללות מבחילים כשל הרוצחים הנודעים ביותר לשמצה לאורך ההיסטוריה. ספר זה מערער את אמונותינו המוצקות ביותר: ברצח-העם שהתרחש במלחמת העולם השנייה עסקו גם נשים והראיות לכך, שנותרו באפלה במשך שבעים שנה, יוצאות אל האור.