אל מקום שהנחלים הולכים עוזי גדור "איש זר יוצא מרכבו ליד בית אדום רעפים. הוא סוקר את מראה החצר בתנועות ראש איטיות, סבלניות. עיניו נעצרות על צמח זה ואחר. ליד הגדר שיחי לנטאנה הנאבקים על האור עם אוג חסר רחמים ובוגנוויליה שתלטנית. עץ פלפלון מתייבש בשולי מדשאה, שבוודאי אף היא ראתה ימים טובים יותר. ליד הקיר דולף ברז. האיש אומר לעצמו, קוקויו, זן דפוק, והעץ גוסס אולי מזקנה. נראה כאילו מתלבט לרגע אם לחזור למכונית ולהסתלק. אחר כך מתעשת וצועד אל הכניסה. כיוון שכבר טרח והגיע עד לכאן, ישלים את הביקור. הדלת נפתחת בטרם הספיק להושיט יד לפעמון. אישה דקה מופיעה מולו ובחיוך מזמינה פנימה. גבר ואישה קשישים עומדים ומביטים זה בפני זו."