אקורד אחרון של ילדות: עדויות מהליצאום היהודי בהאג, 1943-1941 ואלי דה-לאנג באוגוסט 1941 גזרו שלטונות הכיבוש הגרמניים גזרה הנוגעת לכל התלמידים היהודים בהולנד: מעתה הם יהיו רשאים ללמוד אך ורק בבתי-ספר ליהודים, אשר יוקמו במיוחד בשבילם. היה עליהם לעזוב מייד את בתי-הספר שלמדו בהם ולהיפרד ממוריהם ומחבריהם ללימודים. בית-הספר המוכר והבטוח, שהיה בדרך-כלל גם קרוב לבתיהם, נהפך לשטח אסור. ביום אחד נהרס באכזריות עולמם המוגן של הילדים. זה קרה באופן לא צפוי, ולרבים מהם גם לא מובן: במה הם שונים מחבריהם לכיתה ולשכונה שלא גורשו מבית-הספר? על שאלות אלו, שהיו למעלה מבינתם, ניסה כל ילד, בעזרת הוריו, למצוא תשובה. הספר, המתבסס על זיכרונות, קטעי יומנים ומחקרים שפורסמו בנושא, מתאר בפרוטרוט את התקופה הקשה הזאת בחיי הקהילה היהודית בהאג. . הספר מנסה לתת מענה לשאלות: מה הייתה השפעת הבידוד השיטתי על התלמידים היהודים? כיצד התמודדו התלמידים עם האיסור לחזור אל בית-הספר המוכר ואל חבריהם לכיתה? כיצד השפיע הליצאום על התמודדות התלמידים עם הגזירות והרדיפות? כיצד התמודדו עם הדלות והמחסור? מה הייתה תגובתם לגזרות השונות שנכפו עליהם ולהיעלמותם, בזה אחר זה, של מוריהם ושל חבריהם לכיתה? מה עלה בגורל התלמידים? על כל אלה ועוד דן הספר שלפנינו ומגיש לפני הקורא תמונה מפורטת של התמודדות היהודים עם הרדיפות.