כצור חלמיש: תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה בן-ציון קליבנסקי כצור חלמיש בוחן ומתאר את עולם הישיבות הליטאיות במזרח אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה ואת התחדשותו והתפשטותו של עולם זה בימי בין המלחמות. הספר הוא חיבור רחב-היקף והראשון מסוגו שעניינו מוסדות כמעט עלומים בתקופה שבשדה המחקר הרבו לדון בה. כצור חלמיש פורשֹ תופעה ייחודית: כבר במלחמת העולם הראשונה בגְלות מנהלי הישיבות ותלמידיהן אל רוסיה ואוקראינה לא התפרקו הישיבות אלא הוסיפו לפעול בערי הגולה על אף קשיי הקיום, מגפות ופרעות. הישיבות אשר חזרו בתום המלחמה אל מחוזות מחייתן התאוששו ואף ידעו פריחה רוחנית. מרשימים הלימודים הרציניים והמאומצים של חניכיהן בימים ההם במציאות עגומה שכולה מצוקה ועניות קשה. בתנאים הסגפניים הצליחו הישיבות הליטאיות לשרוד כשני עשורים, וברבות מהן הייתה תפוסת תלמידים מלאה. גם בשנות מלחמת העולם השנייה הן המשיכו במילוי ייעודן עד לראשית ימי השואה ביוני 1941. כצור חלמיש דן בנושאים מרכזיים בעולם הישיבות הליטאיות: מבנה ארגוני, סדרי כלכלה וכספים, תכניות לימודים, אופי ההנהלות ומאפייני התלמידים, והוא מעמיד תשתית עובדתית להבנת מהות הישיבות האלה בימי תור הזהב בתולדותיהן. זו הייתה תקופת קיומן האחרונה במזרח אירופה בטרם כיליונן, ועד היום זכרן הוא מגדלור ומופת לישיבות ברחבי העולם היהודי.