נשק גרעיני במזרח התיכון 2013-1948: נפתולי האופציה הגרעינית של ישראל באזור ובפוליטיקה הישראלית שלמה אהרונסון נשק גרעיני במזרח התיכון 2013-1948 הוא מחקר מעמיק בנפתולי האופציה הגרעינית של ישראל מלידתה ועד ימינו. ייחודו בדיון בשלושה ממדים חופפים: מדוע וכיצד נולדה האופציה הגרעינית בשלהי מלחמת העצמאות ; כיצד קרמה עור וגידים הודות לברית בלתי כתובה בין ישראל לצרפת; כיצד הגיבו הערבים על לידתה וצמיחתה, וכיצד הגיבו על כך מעצמות-העל. הדיון בממד הגרעיני חובר משום כך לדיון בפוליטיקה הישראלית ובמלחמות ישראל, אף שהזיקה בין כולם עודנה בלתי מוצהרת. כמו כן קימת זיקה בין האופציה הגרעינית של ישראל לתהליך השלום. ללא הדיון המקיף והרחב המוצע בספר, אין להבין לעומקן את הסיבות ואת התוצאות של מלחמת סיני ; את הדרך למלחמת ששת הימים שהייתה רצופה מחלוקות פנימיות על תוקפה של ההרתעה הגרעינית וניגודים בין-אישיים ופוליטיים בסוגיה זו ; את הדרך למלחמת יום הכיפורים על הממד הגרעיני שלה ; ואת תהליך השלום שהחל אחריה. מאז מלחמת יום הכיפורים עשוי ביטחונה של מדינת ישראל להיבנות בעיקרו על הרתעה גרעינית. זיקתה של ההרתעה הגרעינית לאיום העיראקי של סדאם חוסיין בשעתו ולאתגר האיראני העכשווי, הוא נושא הדיון המרכזי בחלקו האחרון של הספר. ספר זה הוא המשך ועדכון לספרים בנושא הנשק הגרעיני במזרח התיכון שיצאו בהוצאת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנת 1978 ובהוצאת האוניברסיטה של מדינת ניו יורק בשנת 1992, ותרגומם לעברית בהוצאת אקדמון בשנים 1994 ו-2006. שלמה אהרונסון, פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית, היה מנהל המרכז ללימודים אירופיים וראש מכון שאשא לסמינרים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית ; חוקר אורח במוסד ברוקינגס בוושינגטון ; ראש הקתדרה לחקר השואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ויועץ לקבוצה הבינמשרדית לחקר השואה שהקים הקונגרס בחוק לפתיחת הארכיונים של ארצות הברית בסוגיה זו. לנושא הגרעיני התוודע ככתב צבאי במילואים במלחמת יום הכיפורים.