לכיש בתקופת המקרא: סיפור של בניין והרס, חפירה ושחזור דוד אוסישקין לכיש בת תקופת המקרא הייתה אחת הערים החשובות ביותר בארץ-ישראל במשך למעלה משלושת אלפים שנה, למן חלקו האחרון של האלף הרביעי ועד חלקו האחרון של האלף הראשון לפני הספירה. נודע לה מקום מרכזי בגיבוש תולדותיה של ארץ-ישראל בתקופה ששלטו בה מלכי כנען ואחריהם מלכי יהודה וישראל. באלף השני לפני הספירה הייתה לכיש עיר-ממלכה כנענית גדולה ובתקופת ממלכת יהודה הייתה לכיש עיר מבצר, שנייה בחשיבותה בממלכה לאחר ירושלים. במסע המלחמה של סנחריב מלך אשור ליהודה, שם עליה הצבא האשורי מצור והיא נכבשה רק לאחר קרב קשה. כיבוש העיר מתואר בפירוט בסדרת התבליטים שעיטרה את ארמונו של סנחריב בנינוה, בירת אשור. שלוש חפירות ארכאולוגיות נערכו בלכיש. החפירה המקיפה הראשונה נערכה בשנים 1938-1932 בידי משלחת בריטית בראשותו של ג'יימס סטארקי, והיא הסתיימה באורח טרגי כאשר נרצח סטארקי בידי פורעים ערבים. החפירה השנייה נערכה בשנים 1966 ו-1968 בראשותו של יוחנן אהרוני והייתה מצומצמת בממדיה. החפירה השלישית התנהלה בין השנים 1973 ו-1994 בידי המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב בראשותו של דוד אוסישקין. חשיבותה המיוחדת של לכיש, ההיקף הנרחב של החפירות שהתנהלו בה והממצאים המיוחדים שהתגלו בהן הפכו את תל לכיש לאתר מפתח ללימוד תולדותיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. ספר זה בא לסכם לציבור הרחב, בלשון מובנת לכול, את תולדות לכיש ואת פרשת החפירות שנערכו בה. דוד אוסישקין נולד בירושלים וסיים את לימודיו בארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. למן 1966 ועד לפרישתו לגימלאות בשנת 2004 לימד ארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא וארכאולוגיה של אנטוליה באוניברסיטת תל אביב. חפירותיו המקיפות כוללות את הסקר בעיר הקברים בכפר השילוח בירושלים ואת תל לכיש, תל יזרעאל, תל מגידו וביתר, מצודתו האחרונה של בר כוכבא.