שמואל דוד לוצאטו: ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא שמואל ורגון שמואל דוד לוצאטו - שד"ל (1800–1865) - נחשב לראשון הפרשנים היהודים המודרניים. פרשנותו המיוסדת על המסורת היהודית ועל אמונה בקדושת המקרא מהווה מעין מיזוג של הפרשנות היהודית הקלסית, הפרשנות הביקורתית והפרשנות העברית החדשה. הפרשנות היהודית הענפה של קודמיו הייתה מוכרת לשד"ל על בורייה, וכן התמצא היטב בפרשנות הביקורתית הנוצרית, העריך אותה ואף הִרבה לצטט ממנה, עם שהסתייג מביקורתיות היתר שלה. בחינתם של פירושיו למקרא ושל כתביו הפזורים, מאמריו ואיגרותיו, שמרביתם קובצו ופורסמו בבמות שונות, מאפשרת לשרטט את דרכו הביקורתית של שד"ל הנדונה בספר זה. לאחר סקירת קורות חייו, פעילותו המדעית בפרשנות המקרא, רִקעו ההיסטורי ותיאור דרכו העקרונית בפרשנות המקרא, מתוארות התמודדויותיו של שד"ל עם נושאים מתחום הביקורת הנמוכה (ביקורת הנוסח העיצורי) לתורה, לנביאים ולכתובים. בירור טיבו של הנוסח ובדיקה שמא חלו בו שינויים במהלך מסירתו הארוכה הם חובה המוטלת על פרשן החותר לפרש את המקרא בדרך הפשט. נושא זה, התופס מקום נכבד בספר, מצביע על ייחודו של שד"ל כחלוץ חוקרי המקרא היהודים ועל תרומתו ליישוב בעיות בנוסח המקרא, כמו תיקון סופרים, קרי וכתיב, ניקוד וטעמים, הנוסח השומרוני ונוסח תרגום השבעים. בספר מוצגת גם דרכו של שד"ל בשאלות הקשורות לביקורת הגבוהה (Higher Criticism), ונבחנת התמודדותו עם קביעותיה בבעיית מחַבּרוּת התורה, קדמותה, השערת מקורותיה והתוספות המאוחרות לתורה. נדונה גם עמדתו של שד"ל בשאלת אחדות ספר ישעיה, זמן חיבורם של כמה מזמורי תהלים, זמן חיבורו של ספר איוב וזהותו של מחבר קהלת. בכל אחד מן הנושאים מתוארת גישתו של שד"ל על רקע הגישות שרווחו בפרשנות המסורתית שהכיר ובפרשנות המדעית בת זמנו. הספר כולל גם בחינה ממוקדת של גישתו אל פרשנויותיהם של חז"ל למקרא בנושאי אגדה ובנושאי הלכה הנוגדים את פשוטו של מקרא. בנספח נדון הפולמוס שהתנהל בראשית שנות השלושים של המאה התשע-עשרה על הערכת אישיותו ומפעלו של ר' אברהם אבן עזרא. לא נפקד מקומה של רוח 'חכמת ישראל' שנשבה באותה עת באירופה, ושעל רִקעה יצר שד"ל את יצירתו הפרשנית הייחודית.