חלפון הסוחר המשכיל והנוסע הגדול: תעודות מגניזת קהיר -ספר הודו ד (ב) שלמה דב גויטיין, מרדכי עקיבא פרידמן בסיועו של אמיר אשור חלפון הלוי בר נתנאל היה מגדולי הסוחרים היהודים שעסקו בסחר-הודו. התעודות העולות מארכיונו הן מקור ראשון במעלה לחקר המסחר הבין-לאומי במאה השתים עשרה. המכתבים שחלפון כתב ושקיבל הם גם אוצר בלום של ידיעות החורגות מתחום המסחר והסחורות, כגון קורות הקהילה ומאבקיה, היחס עם השלטונות, תופעות אנטישמיות ואפילו התפתחויות מדיניות או צבאיות, שגם הן היו עשויות להשפיע על חיי המסחר. אולם חלפון היה לא רק סוחר חשוב אלא אף משכיל גדול. במצרים ובמסעותיו הרבים למזרח ולמערב התוודע חלפון לאנשי המעלה שבחברה היהודית, מנהיגיה הקהילתיים ומאורותיה הרוחניים. עמהם נמנו ראשי הישיבות והקהילה במצרים, בתימן ובדמשק. החיבור בין חלפון ובין העילית היהודית שבספרד, ובראש ובראשונה יהודה הלוי וראש הישיבה ר' יוסף הלוי אבן מיגש, היה חזק עד מאוד. לחלפון התגלגלה הזכות להנציח חלקים מתורת ספרד ומתרבותה. במקרים רבים כתבי היד הללו כוללים ידיעות יקרות שאין להן שום מקור אחר. הקשר בין חלפון ובין יהודה הלוי היה הדוק במיוחד. התעודות הללו מלמדות על קורותיו של ריה"ל ובני חוגו כמעט באותה מידה שהן מלמדות על קורותיו של חלפון עצמו. ארכיונו של הסוחר הגדול הוא המקור החשוב ביותר לתולדות המשורר הדגול בשנותיו האחרונות ואף שרדו בו האוטוגרפים היחידים שלו הידועים לנו. ההתכתבות בין חלפון ליהודה הלוי מלמדת על נסיבות חיבור ספר הכוזרי (שנקבע במחקר זה לשנת 1139), על נסיעתו למצרים ומשם לארץ ישראל. כל העניינים האלה ועוד נחקרים ונידונים בספר הראשון (חלפון ויהודה הלוי). בספר השני (חלפון הסוחר המשכיל והנוסע הגדול) מהדורה שלמה של יותר ממאה תעודות מארכיונו של חלפון ובה הטקסט המקורי בערבית-יהודית, תרגום עברי וביאורים, בליווי תצלומים איכותיים של כתבי היד. רוב התעודות מתפרסמות כאן בפעם הראשונה או בשינויים משמעותיים בפענוחן ובביאורן מפרסום קודם. תעודות ארכיונו של חלפון העולות מן הגניזה מספרות על עילית סוחרים בין-לאומיים ואנשי רוח, על ההתמודדות בין מרכזי היהדות בעיראק ובמצרים על הכרתם ונאמנותם של יהודי תימן העשירים, על גזרות שנגזרו על יהודי מצרים... על הביקורת שחלפון מתח על יהודה הלוי בגלל התעלמותו מן האסונות שפקדו את יהודי מצרים, על התקשרות בין חלפון לבין ר' חייא עורך הדיואן של שירי ריה"ל ועוד ועוד. פרופ' ש"ד גויטיין ז"ל היה החוקר הראשון שהכיר בחשיבותן של תעודות אלו, ובעקבותיהן התמסר לחקר הגניזה. בשל עיסוקו בתחומים אחרים בחקר הגניזה נותר 'ספר הודו' בלתי גמור ולאחר מותו קיבל עליו תלמידו פרופ' מ"ע פרידמן לערוך ולהשלים את הספר.