דרכי קניין ומנהגי מסחר במשפט העברי: משפט, ריאליה והיסטוריה רון ש' קליינמן האם יש תוקף הלכתי לעסקה שנעשתה בתקיעת כף, מתן דמי קדימה, שתיית 'לחיים' או אמירת 'מזל וברכה'? מה המעמד ההלכתי של חתימה על חוזה או על זיכרון דברים, של רישום מקרקעין ב'טאבו', של עסקאות בנכסים עתידיים או שנקשרו בדיבור, של רכישה בכרטיס אשראי ושל מסחר אלקטרוני? החיבור שלפנינו עוסק בשאלות אלה ובשאלות אחרות כדוגמתן. המחבר בוחן את המפגש המרתק שבין דיני הקניין במשפט העברי, הפורמליסטיים בעיקרם, לבין המנהגים הדינמיים של הסוחרים. במרכז הספר עומד 'קניין סיטומתא', מונח שמקורו בסוגיה קצרה בתלמוד הבבלי ושמכוחו העניקו הפוסקים תוקף לכל דרך קניין הנהוגה במקום מסוים, גם אם לא נזכרה במשנה ובתלמוד. המסע בחיבור מתחיל בתקופת המשנה ומסתיים במדינת ישראל בראשית המאה העשרים ואחת, והוא עובר בין קהילות שבהן חיו יהודים שהשתתפו בחיי המסחר. העיון במקורות היהודיים מלווה במחקר היסטורי משווה על אודות מנהגי סוחרים ושיטות משפט זרות, עתיקות ומודרניות, המוזכרים במקורות אלה. המחקר מראה שפסיקת הלכה והבנה מלאה של המקורות ההלכתיים מחייבות הכרה של חוקי מדינת הפְּסק ושל נוהגי המסחר בה. שני החלקים הראשונים של הספר עוסקים ביסודות הקניין וביכולת להתנות על דרכי הקניין; החלק השלישי והרביעי מתמקדים בסוגיית סיטומתא ובפרשנותה; החלק החמישי דן בבסיס המשפטי ל'קניין סיטומתא'; החלק השישי והמרכזי של הספר מוקדש לבחינת סיועו של 'דין סיטומתא' להכשרת נוהגי מסחר, כגון אלה שהוזכרו לעיל, שנועדו לצורך יצירת קניין והתחייבות. פרופ' רון ש' קליינמן, מרצה למשפט עברי ולדיני נזיקין בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובעל סמיכה לרבנות. הוא עוסק בחקר דיני הקניין במשפט העברי ובקשרי הגומלין שבין ההלכה היהודית, מנהגי ממון והמשפט האזרחי למן ימי הביניים ועד ימינו. מחקרים רבים פרי עטו, בתחומים הללו והתחומים אחרים בחקר ההלכה, כבר פורסמו.