הופקרו למוות: על הפוליטיקה של מח"ט גבעתי בתש"ח אורי מילשטיין בספרו, "הופקרו למוות", מתאר ומנתח הפילוסוף וההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין את אחת הפרשות הקשות שבכל מלחמות ישראל: קרב הגבורה של קיבוץ ניצנים (ממוקם בין אשדוד לאשקלון) בשבעה ביוני 1948, שנמשך חמש-עשרה שעות רצופות. הגדוד המובחר של הצבא המצרי, מתוגבר בטנקים, במשוריינים, בארטילריה ובמטוסים. תקף 141 מגינים - חלקם טירונים - מצוידים בנשק ובתחמושת באיכות ירודה. במהלך הקרב הארוך והאכזרי לא קיבלו המגינים כל סיוע מחטיבת "גבעתי", שהייתה האחראית לגזרה. במהלך חמש-עשרה שעות הלחימה נהרגו 33 מגינים, וביניהם שלוש בחורות, ונפצעו 26. אברהם שוורצשטיין, מפקד ניצנים, פקד להיכנע, לפני שנרצח על-ידי קצין מצרי. 106 לוחמים וחברי הקיבוץ נשבו, והוחזרו רק אחרי תשעה חודשים. יומיים לאחר הקרב, הפיץ שמעון אבידן, מח"ט "גבעתי", בחתימתו, דף קרבי מלא שקרים, שחיבר המשורר אבא קובנר, שבו השמיץ את לוחמי ניצנים על שנכנעו ללא קרב. אחרי המלחמה לא העניקה מערכת הביטחון לקיבוץ את אות מלחמת הקוממיות; ילדי הביטחון לקיבוץ, רבים מהם יתומי מלחמה, ספגו בוז וקלס כשהתגייסו לצה"ל, על שבאו מקיבוץ "שנכנע ללא קרב".