רוח עצוב: בעקבות יצחק קצנלסון כתב וערך: מוקי צור מסכת חייו של יצחק קצנלסון איש האשכולות היא עתירת יצירה - משורר, מחזאי, במאי, שחקן, ומעל לכל מחנך שפעל במזרח אירופה מראשית המאה ה-20 עד הירצחו באושוויץ. את יצירותיו בשירה, בפרוזה ובמחזאות כתב באידיש ובעברית למען תלמידיו - פעוטות, ילדים ונערים שלמענם יצר שירי משחק עתירי תנועה והומור, שירים ומחזות. מאוחר יותר ליווה באהבה ובנאמנות את חברי הכשרות תנועות הנוער החלוציות בפולין. יצירתו המגוונת טבולה בעצב ובהומור, בחיוב החיים ובאהבה קורנת לכל הנברא בצלם, והיא משלבת את רוח המציאות המשתנה עם דמויות תנכיות, המשקפות את תמורות הימים. ניכרים בה עין פקוחה וחכמה, שאר רוח, ראיית הנולד, ואהבה ללא תנאי לעם היהודי ולצעיריו. עם פרוץ המלחמה עבר טלטלות קשות - נדד עם משפחתו מלודז´ לוארשה; שהה בגטו וארשה; יחד עם בנו הבכור בנימין נכלא במחנה השבויים ויטל שבצרפת, עד שילוחם להשמדה. דווקא בתקופת אימים זו היה נתון בפרץ יצירה מופלא, שכוון לבני עמו, ויצירתו נטבלה בדיו ההיסטוריה היהודית לדורותיה. רוח עצוב, ספרו של מוקי צור פורש לעיני הקורא את סיפור חייו של יצחק קצנלסון; מסמכים ופרקי יצירה מימי נעוריו; התכתבותו עם י.חי. ברנר; עדויות של אלה שהכירוהו; פנקס ויטל - יומן-עדות בעברית על שואת היהודים; והקינה רבת העצמה באידיש "שיר על העם היהודי הנהרג". שתי היצירות שנכתבו בוויטל: האחת - קטעי היומן, והאחרת - שירה עזה, מזעזעת ומטלטלת ערב הירצחו, הן אנדרטת זיכרון למיליוני הנספים. מוקי צור– מחנך, חוקר, חבר קיבוץ עין גב. מספריו: ללא כתונת פסים, אביב מוקדם, התשמע קולי, יהודה שרת גיבור תרבות, כרעה ברוח, אורות רחוקים