חלון לחצר האחורית יאיר רביד-רביץ חובת קריאה של ספר זה לכל מי שרוצה להבין מדוע וכיצד הסתבכה מדינת ישראל בלבנון. הספר נכתב בידי איש חיל המודיעין וה"מוסד" יאיר רביד ]רביץ[, אשר ניהל בשנת 1976 את הקמת הקשרים עם דרום לבנון ועם הפלנגות בבירות. בספר מתואר ניתוח המחשבות, אשר הנחו את היוזמים להקמת הקשר, והסיבות שגרמו לסטייה מהכוונות המקוריות ושהביאו לשקיעה בבוץ הלבנוני. המחבר מתאר את הדברים כהווייתם ללא כחל וסרק. חלקו השני של הספר מכיל שלל סיפורים מרתקים, הכתובים בשנינות ובהומור, מהווייתו של קצין מודיעין ישראלי. (יוסי מלמן, עיתונאי ופרשן לענייני ביטחון ומודיעין) יאיר רביד, המוכר בקהילת המודיעין ובלבנון כ"אבו דאוד", פורס בפנינו בסיפורו האישי והאותנטי תקופה סוערת ומרתקת ביחסי ישראל עם הנוצרים בלבנון, שהחלה בתחילת שנות השבעים עם כפרים נוצרים בדרום לבנון כמשקל נגד לנוכחות הכוחות הצבאיים הפלסטינים, נמשכה דרך הברית שנכרתה עם הנוצרים בצפון לפני מלחמת לבנון הראשונה ובמהלכה, והסתיימה בנסיגה חפוזה של צה"ל מלבנון תחת לחץ מתקפות חזבאללה. הספר חושף שוב- והפעם מפי בר- סמכא מוערך, המכיר היטב את השפה והמנטאליות הלבנוניות, את האיוולת המדינית והצבאית של ישראל, בהובלת שר הביטחון שרון, בנסיונה להשליט סדר חדש בלבנון, בלי להבין ולהפנים את המרקם העדתי השברירי במדינה ואת היותם של הנוצרים משענת קנה רצוץ. מבין השורות עולה גם ביקורת קשה על התנהלות גופי המודיעין של צה"ל ו"המוסד", אשר לא נדונה ונחקרה לעומק עד היום. והובילה לשקיעה בביצה הלבנונית תוך כדי התנהלות, שאינה עולה בחלקה בקנה אחד עם אמות מידה מוסריות ומקצועיות מחייבות. יאיר, שהיה מפקדי ב"מוסד", הוא ערביסט מעולה ובעל הבנה מעמיקה בתרבות ובהיסטוריה הלבנונית. כאדם בעל כושר ניתוח וחוש ביקורת מפותח הוא מאפשר לנו דרך סיפורו האישי, הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של המערכה המודיעינית שהתנהלה בלבנון. (נפתלי גרנות, לשעבר סגן ראש "המוסד")