הסוף : התרסה וחורבן בגרמניה של היטלר, 1945-1944 איאן קרשו אלימות קשה מנשוא, הרס וחורבן של ערים שלמות והרג של מיליונים ציינו את חודשיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה באירופה. סופו של הרייך השלישי וקִצהּ של האימפריה הנאצית נראו יותר ויותר כאותות מבשרים לסופה של התרבות האירופית עצמה. מדוע הוסיפו הגרמנים להילחם בשעה שכל הסימנים העידו על תבוסתם וחורבנם שאינם נמנעים? בכל מלחמה גדולה, פוסק איאן קרשו, מגיע שלב שהצד הנדון לתבוסה מכיר בחורבנו הקרב ומבקש מן האויב המנצח תנאים של כניעה, שימנעו את ההרס המיותר או למצער יצילו את עורם של המנהיגים המובסים. היטלר, גבלס, גרינג, הימלר וראשי השלטון האחרים בחרו להטביע את ארצם בנהרות של דם וחורבן. בחודשי "הסוף" הנהיגו ראשי הרייך השלישי מדיניות של טרור ואימה, שעד אז היו מנת חלקם של עמי אירופה הכבושים בלבד. הגרמנים נדרשו לעצור בגופם, עד הסוף המר, את הכוחות השועטים של בעלות הברית. קולות של מחאה והתנגדות דוכאו בלא רחם, והאומה כולה גויסה, מוּנעת מכוח האמונה שתבוסת הרייך השלישי משמעה סופה של גרמניה. הסוף הוא ספר מקורי ומרתק, המאיר באור חדש תקופה כואבת בתולדות אירופה. איאן קרשו מעמיד לבחינה מחודשת סוגיות מרכזיות בקורות מלחמת העולם השנייה, בטבעו של הרייך השלישי ובאופני התנהגותם של אנשים מן השורה בתנאים קיצוניים. ספריו הקודמים של איאן קרשו ב"ספרית אפקים": היטלר, היבריס 1936-1889 (2003); היטלר, נמסיס 1945-1936 (2005); הכרעות גורליות: עשר ההחלטות ששינו את העולם, 1941-1940 (2009); היטלר, הגרמנים ו"הפתרון הסופי" (2011).