חדש על המדף

תנאים של שותפות: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ, 1926-1910
לקטלוג אביגיל פז ישעיהו
תנאים של שותפות: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ, 1926-1910
שלושה דגמים קומונליים ייחודיים ושונים זה מזה של מסגרות חיים שיתופיות הוקמו לראשונה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ. לכולן היה יסוד מכונן רעיוני, ארגוני וחברתי משותף, עיקרון שעל פיו התנהלו: שותפות מלאה בייצור ובצריכה. ובכל זאת הן נבדלו זו מזו בפירוש שנתנו לעקרון השותפות ולנגזר ממנו: מהו גודלו הנכון, היעיל והרצוי של הקולקטיב השיתופי? מה הם יעדיו הכלכליים והלאומיים? אילו אורחות חיים ייטיבו לבטא, הלכה למעשה, את השקפת העולם השיתופית?

במרכזו של הספר מחקר של שלושת הדגמים השיתופיים: דגניה, הקבוצה הראשונה, שהוקמה בשנת 1910; גדוד העבודה, שהוקם בשנת 1920 ונועד להיות קומונה ארצית; והקיבוצים הראשונים עין חרוד ותל-יוסף שנוסדו במסגרתו. אביגיל פז-ישעיהו בוחנת לעומקו את תהליך העיצוב הראשוני של המסגרות השיתופיות הראשונות בארץ, את תהליך הברֵירה בין הרעיונות היישוביים השונים - מה התקבל, מה נפסל, מה כשל ומדוע - את דרך מימושם של הרעיונות המופשטים בחיי היום-יום ואת הפרשנות השונה שהעניקו חברי הקבוצה, הקיבוץ והקומונה לעיקרי היסוד המוסכמים: שותפות ושוויון כלכלי וחברתי.

אף לא אחת מן המסגרות השיתופיות שמרה לאורך זמן על הדגם הראשוני שעל פיו עוצבה, שכן מראשית דרכן היה עליהן להתאים את עצמן תדיר למציאות החיים המשתנה. מידת נכונותן להשתנות, תוך כדי שמירה על עיקרי היסוד המרכזיים שלהן, התבררה כתנאי הכרחי ליכולתן להתקיים כמסגרות שיתופיות לאורך זמן.

גדוד העבודה, שהתפורר שנים ספורות לאחר הקמתו, לא הצליח ליצור בתוכו הסכמה נרחבת על עקרונות היסוד המשותפים, אך גם סירב להתגמש אל מול המגבלות שהציבה לפניו מציאות החיים שהשתנתה. כקומונה וכאוטופיה חברתית בלתי מתפשרת הוא היה ל'כישלון למופת'. הקבוצה והקיבוץ, שמרטין בובר כינה אותן 'ניסיון שלא נכשל', הקימו עם הזמן את התנועות הקיבוציות ובעזרתן את התשתית היישובית שהחזיקה בגבולות המדינה שבדרך. בדרכה הרעיונית והחברתית התוותה ההתיישבות השיתופית את האתוס המכונן של החברה הישראלית בשנותיה הראשונות. אפשר אפוא לומר כי צדם האחר של הניסיונות החברתיים שלא זכו להתגשם במלואם אינו בהכרח כישלונם אלא מימושם החלקי, השונה, האפשרי במסגרות חברתיות אחרות שהושפעו מהם.

ד"ר אביגיל פז-ישעיהו עוסקת בחקר ההתיישבות השיתופית, הקיבוץ ותנועת העבודה הישראלית. פרסמה עם פרופ' יוסף גורני את הספר 'הישג היסטורי בתמורותיו: ההתיישבות הקיבוצית והמושבית, 1990-1910'.