הכמיהה למימוש עצמי: עיון מחודש בדרמה המודרנית בלהה בלום מה הקשר בין אקלים אידיאולוגי ואמנות? כיצד משפיעים זרמי חשיבה ואמונה על תוכנה וצורתה של הדרמה? כיצד הפכו גיבורים דרמטיים לאנטי-גיבורים? הכמיהה למימוש עצמי: עיון מחודש בדרמה המודרנית בוחן את השלכות המודרניזם נפש האדם ביטוייהן התיאטרוניים בין השנים 1850 ו-1950 על רקע הגותם של זולה, דארווין, ניטשה, מרקס, סארטר ואחרים. הוא עוקב אחר התפתחות הגיבור והגיבורה הדרמטיים במחזות מובחרים, פרי עטם של הנריק איבסן, אנטון צ'כוב, גרסיה לורקה, ארתור מילר, ברטולט ברכט, סמואל בקט ואחרים, המוצאים את עצמם ברדיפה מתמדת וכמעט מייאשת אחר סיפוק, אושר והגשמה, שמסתיימת בדרך כלל בתבוסה מפוארת. ניתוח המחזות מתבסס על דיון בהקשרים ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים המאפיינים את התקופה ואשר הובילו את הגיבורים, כמו גם את האדם המודרני, לזנוח את הציפייה לגאולה שבחסות האמונה הדתית ולהמר אותה בכמיהה לתיקון חברתי, לרציונאליות מפוכחת ולמימוש תקוות אישיות.