קולו הזך של הפיקולו דוד זכריה מדינת ישראל נאבקת בטרור מאז הקמתה, אך בעשורים האחרונים, בעקבות רצח רבין, פיגועי התאבדות, פיגוע התאומים, אינתיפאדת אל-אקצה ומבצעי הצבא הגדולים בשטחים השתנו מאוד מאפייניו ומאפייני המאבק בו. המקום המרכזי שבו נבחנה לגיטימיות האמצעים שישראל הפעילה במאבק זה הוא בית המשפט העליון. שיטות החקירה של שב"כ, גירושים, הריסות בתים, סיכולים ממוקדים ומבצעים צבאיים ובמיוחד "חומת מגן" ו"עופרת יצוקה" נבחנו בזמן אמת על ידי בית המשפט העליון, שער לכך שעיני הקהילה הבין-לאומית נשואות אל פסקי דינו. ספר זה מיוחד לבחינת ביקורת שיפוטית זו. הוא עושה זאת מזווית מבט ייחודית. הספר אינו מבקש לנתח את הנורמות המשפטיות או המוסריות שבית המשפט הגדיר בתחום המאבק בטרור. תחת זאת עומד במרכזו הדיאלוג שבית המשפט קיים עם הרשויות השונות אגב פיתוח נורמות אלה. השיחה מתקיימת באמצעות פסקי דינו של בית המשפט העליון בזמן שהתותחים רועמים ובזמן שהם שוקטים. היא עוסקת בשאלות שונות ומגוונות, מסוגיות יסוד הקשורות במאבקה של ישראל בטרור תוך שמירה על דמותה המוסרית ועד לגובה שולחנות האוכל וקיומן של אסלות במתקני המעצר ההמוניים בשטחים. השיחה התקיימה בהרכבים מיוחדים שכללו לעתים את כל שופטי בית המשפט העליון. ולעתים, באישון לילה – בביתו של שופט. חלקים ממנה הגיעו לפתיחת מהדורות החדשות, וחלקים אחרים ייוותרו חסויים לשנים רבות. סיפורו של הספר הוא סיפורה של שיחה זו והשאלות שהיא מעוררת.