הדת הפנימית: פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקפותם במקורות היהדות רון מרגולין האם היהדות היא בעיקרה דת של חוקים ומצוות שנכפו על בני העם היהודי מתוקפה של ההתגלות ההיסטורית בסיני? או שמא ניתן למצוא בה גם מרכיב משמעותי של עיסוק בחייו הנפשיים של היחיד, מצוקותיו הקיומיות, מאבקיו הפנימיים וחוויותיו הרוחניות הפורצות מעבר לחיי השגרה? ספר זה מתמודד עם שאלת מקומם של החיים הנפשיים במקורות היהדות החל במקרא והמשך בספרות חז``ל, במחשבה הפילוסופית של ימי הביניים, במחשבה הקבלית ובהתעצמות יוצאת הדופן של העיסוק בחיים הנפשיים שבספרות החסידית. הספר נכתב מנקודת מבט של חקר משווה של דתות, בכך הוא מאפשר לקורא לעמוד על היסוד המשותף בתהליכי ההפנמה בדתות השונות, ומציע מבט חדש הן בחקר הדת והן בחקר המחשבה הדתית. במקום הדיכוטומיות השגורות, והמלאכותיות לעתים קרובות, בין היבטיה הפילוסופיים מזה והמיסטיים מזה של הדת בכלל ושל היהדות בפרט, מתמקדת תשומת הלב במשמעויות הנפשיות של כוונת המצוות, בחוויות אקסטטיות ומדיטטיביות, בהפנמות רעיוניות ובהיבטים קיומיים והכרתיים של החיים הדתיים. אחרית הדבר מציעה דיון פילוסופי על משמעויותיהם של הנתונים הנפרשׂים בספר, ובו באה לידי ביטוי עמדה אקזיסטנציאליסטית הרואה בהשתוקקות לפריצה אל מעבר לסובייקטיביות יסוד מרכזי ברוחניות האנושית. פרופ' רון מרגולין הוא חוקר ומרצה בתחומי ההגות היהודית והפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, חקר החסידות ומדע הדתות באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. משמש לסירוגין ראש התכנית לתואר שני במדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב, ומשנת תשע"ב עומד בראש תכנית "אופקים" להכשרת סטודנטים מצטיינים באוניברסיטה זו להוראת פילוסופיה יהודית בבתי הספר התיכוניים בישראל. בספרו "מקדש אדם: ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות" (הוצאת מאגנס, תשס"ה) הניח את היסוד לחקר החיים הפנימיים ביהדות, שבו ממוקד ספר זה.