הוויה או לא היה: היסטוריה וספרות, שפה דתית ודמות האל עמית קולא "... ראוי שאעיר הערת ביניים. זה היה ! גן עדן היה במציאות. אפשר להירגע; סיפורי התורה התרחשו במציאות הראלית הממשית. אנו רק בודקים כעת את האפשרות החלופית..." (מתוך הספר) בדברים אלה פנה אלינו הרב עמית קולא באחד מרגעי המפתח של סדרת שיעורים שהעביר לפני שמונה שנים בישיבת הקיבוץ הדתי עין-צורים, שסגרה לימים את שעריה. איננו בטוחים שעמדנו אז על משמעותם המלאה של הדברים, אך את התסיסה שהולידו בנפשנו זוכרים אנו היטב. האם אפשר לו האדם לדבר בו-זמנית בשפה 'דתית' ובשפה 'חילונית'? כיצד יכיל את הסתירות הטורדות את מנוחתו? הספר שלפנינו, פרי הסדרה הזו, אינו מבקש להקהות מתחים אמיתיים בפתרונות מן המוכן. במקום להתקבע באחד הקטבים, הוא מעודד את קוראיו – אלו מהם החפצים בכך – לאחוז דווקא בסתירה; להתמיד בתנועת רצוא ושוב מקוטבת, להתמכר לסערה; להתחיות – ולמצוא אלוהים. בתבונה רבה ובזהירות ראויה – זהירות שאינה נעדרת תעוזה – מתמודד המחבר עם כמה מהשאלות הרגישות והנוקבות ביותר בחייו של האדם-מבקש-האלוהים בעת הזו. בכתיבה מדויקת, נעימה וקולחת הוא משתדל לנטרל את המוקשים הפסיכולוגיים ואת הפחדים המוקדמים של קוראיו, לעזור להם לחדד את מצוקותיהם ואף לסלול דרך חדשה-ישנה להתמודדות עמן. אך אין לטעות באופיו של החיבור: גם כשהוא טוען לתשובות – והוא טוען לתשובות – הרי הוא חושף שאלות: גם כשהוא מתווה כיוון ומורה דרך, לעולם נעשה הדבר מתוך דיאלוג עם הקורא הערני; וזה, מצדו, מוזמן לפסוע בנתיב משלו. עמית קולא משמש רב קיבוץ עלומים מזה עשרים שנה, בוגר ישיבת מרכז הרב ובעל תואר ד"ר למחשבת ישראל. מלמד כיום בבית המדרש 'דרומא' שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמסגרות נוספות. בעבר כיהן שנים רבות בתור ר"מ וראש ישיבה בישיבת הקיבוץ הדתי עין-צורים. 'הוויה או לא היה' הוא פרסום נוסף בסדרת 'משלבים' היוצאת לאור בידי עמותת בוגרי הישיבה. כרוכה בו שמחה מיוחדת: תלמידיו של הרב עמית חשו משך שנים כי נפלה בחלקם הזכות לשמוע קול תורה ייחודי ונדיר בכנותו. אנו מקווים שהספר המוגש כאן ימצא אפיקים ללבם של שותפים חדשים למקצת-חווייתנו.