לא עיר, לא כפר: האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910 פרדי כהנא פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק, נולד ב-1927 בצ'כיה והגיע ב "קינדרטרנספורט" לאנגליה ב-1939, שם למד אדריכלות ותכנון ערים. היה פעיל בתנועת "הבונים", שממנה הצטרף עם רעייתו חנה לקיבוץ בית העמק ב-1954 ומאז היה פעיל במחלקות התכנון של התנועה הקיבוצית. בשנות ה-80 גם לימד בפקולטה לאדריכלות של הטכניון בחיפה. ב-1990, עם סגירת המחלקות לתכנון, חזר לקיבוצו ומאז הוא עוסק במחקר ותיעוד של התכנון הקיבוצי. הרבה נכתב על הקיבוץ, על הכלכלה, החברה, התרבות והחינוך שלו ועל חלקו בביטחון הלאומי ובקביעת גבולות המדינה וההתיישבות; מעט מאוד נכתב על הייחודיות המרחבית של הקיבוץ בפרט, ועל ייחודיותה של ההתיישבות העובדת בארץ ישראל בכלל. הקיבוץ כמרכיב מרחבי חוץ-עירוני עודנו רלוונטי כחלופה לעיר כפי שהתפתחה מאז המאה ה-19. אין די ביצירת יישובים קהילתיים פרווריים – יפים ונוצצים ככל שיהיו. כדי ליצור חלופה אמיתית לעיר נחוצה סולידאריות קהילתית שיתופית כלכלית ותרבותית; לא כקומונות אליטיסטיות, אלא כרשתי קהילתית, דוגמת המועצות האזוריות כפי שהתפתחו, המאחדת חקלאות עם תעשייה, מושבים, כפרים ויישובים קהילתיים ואפילו עיירות כמרחב חלופי ובר-קיימא המספק שירותי חינוך, רווחה, צריכה ותרבות כישות ייחודית. לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ בא להציג חלופה זו ולשמש מקור השראה לעתיד, בתקוה שיהיה אפשר ללמוד ממנה. יחד עם זאת הספר בא לתעד, ובכך גם "לשמר", את תולדות התכנון האדריכלי הקיבוצי, מעשה שהיה, ולהעריך אותו כמות שהוא: תופעה ייחודית במינה: תופעה מרחבית, תכנונית ואדריכלית, אך מעל הכל אנושית, הנקראת: קיבוץ. יהודה דקל, יליד 1929, בן לראשוני הרצליה, לוחם פלמ"ח מהגדוד השליש בחטיבת יפתח, ממקימי קיבוץ יראון בגליל, לחם במלחמות ישראל וסיים שירותו במילואים כסגן אלוף. מג"ד שריון במלחמת יום הכיפורים. בוגר מקוה ישראל ומוסמך למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית. מבוני חבל לכיש, ממתכנני הנגב, ממפתחי חבל ירושלים, גוש עציון והבקעה, הוביל את פיתוח התעשייה והתיירות בהתיישבות, יזם הקמת מערכת מחקר שבהן ניצח על מפעל ההתיישבות הכפרית בארץ [...] בגיל 16 יצא יהודה לשנת שירות בקיבוץ, לאחר מכן נמנה עם חברי הכשרת הצופים בקיבוץ דפנה, שלחמה בקרבות מלחמת העצמאות. בעבודתו במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית וכמנכ"ל המחלקה, פעל רבות להקמתם ולחיזוקם של עשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ. [...] המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומשפחת דקל חברו יחד והקימו מפעל להנצחת שמו ומורשתו – "ספריית יהודה דקל". ספר זה מהווה חוליה נוספת בשרשרת הפרסומים של הספרייה לזכרו של יהודה דקל, אוהב ארץ ישראל ומבוניה המרכזיים.