שינוי בהרגלי הצריכה: המדריך ליעילות כלכלית ולצדק חברתי בישראל ירון זליכה ירון זליכה, מבכירי הכלכלנים בישראל, בוחן בספר זה בחינה מעמיקה, מקורית, רבת אומץ ועוצמה, את המבנה הכלכלי, החברתי והדמוגרפי של המשק הישראלי, מן המסד ועד לטפחות. הוא עורך בירור נוקב של משמעויות הכשלים והעיוותים הרבים מספור בכלכלה ובחברה, ופורשׂ משנה אלטרנטיבית סדוּרה לתיקון מציאות זו. הוא אינו מבקש 'לבכות על חלב שנשפך' וגם לא לשאת קינה על ארבעים השנים האחרונות, בהן לא הצליחה ישראל להשוות את רמת החיים של אזרחיה עם זו של מדינות המערב, אבל הוא קובע כי בשנים אלה שינתה כלכלת ישראל את אופייה וגרמה להרחבת הפערים בינה לבין ארצות המערב, כמו גם בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים במדינה עצמה. כל זאת בניגוד למגמה החיובית והיציבה שאפיינה את כלכלת המדינה בחצי יובל השנים הראשונות להקמתה. אין ספק, אומר זליכה, כי משהו עמוק השתבש בדרך שבה עברה המדינה ממשק סוציאליסטי לקפיטליסטי: לא זו בלבד שההכנסה הממוצעת בישראל היא מן הנמוכות במערב, אלא שההכנסה הלאומית נחלקת באופן הלא-שוויוני ביותר, ובה בשעה ההוצאה של משקי הבית היא היקרה ביותר ונעשית רובה ככולה במשק הכי לא-תחרותי במערב. אין תמה אפוא, כי 24.7 אחוזים מהאוכלוסייה (ובכלל זה שלושים ושישה אחוזים מילדי ישראל ולמעלה מעשרים אחוזים מהקשישים במדינה) חיים מתחת לקו העוני - השיעור הגבוה במערב - בשעה שמעמד הביניים הולך ומתקרב בצעדי ענק לרמת החיים המקובלת בקרב עניי המערב. המסקנה המרכזית המתבקשת מניתוח מגמות אלה, אומר המחבר, היא שמבנה המשק הנוכחי חוסם בפני ציבור השכירים והעסקים הקטנים – שהוא הבסיס היצרני האמיתי של המשק – את האפשרות והיכולת ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית ומונע כך את השתרשותה והעמקתה של מגמת צמיחה ארוכת טווח. עם זאת, הוא קובע, כי המשאבים החסרים למשק, על מנת להתוות מגמת צמיחה חדשה, נמצאים, רובם ככולם, בידינו. לדידו, לא גורמים חיצוניים ובלתי תלויים – כמו המצב הביטחוני, מחירי חומרי גלם מיובאים או משברים עולמיים – שיבשו כאן מערכות, אלא גורמים פנימיים הם האחראים העיקריים לאובדן העושר הפוטנציאלי. בראשם ניצבים קובעי המדיניות, המעדיפים להאשים את נפגעיה במקום לקבל על עצמם אחריות לכשליה. כל עוד מי שמופקד על הגה המדינה לא בא, או יבוא, מקרב המוכשרים והמנוסים בחברה ובכלכלה, מסכם זליכה, וכל עוד לא נאמץ משנה כלכלית חדשה, אשר תביא להטייתו המחודשת של המשק מבעלות על הון לעבודה ויזמות, לא נגיע למנוחה ולנחלה בימינו.