אני קהלת ארנסט רנאן עם ישראל ראוי לכל שבח על היותו הראשון שהבחין בהבלי האמונה הטפלה וההזיות הדתיות. מאז תקופה שאי אפשר לקבוע את זמנה, אבות אבותיהם של בני ישראל ראו את הטירוף שבעבודת האלילים, באלוהיות המקומיות והמרובות ובדמיונות השווא על החיים שאחרי המוות. ספר קהלת הוא ספר מודרני במהותו. הפסימיות של תקופתנו מוצאת בו את ביטויה האמיתי. קהלת, כמונו, מהל עצב בשמחה ושמחה בעצב; הוא לא הסיק מסקנות, הוא דן בין סתירות; הוא אהב את החיים על אף שהיו בעיניו הבל. מעל לכול, הוא לעולם אינו מעמיד פנים. הוא אינו חש שהוא מקלל את החיים. הוא כן לחלוטין באומרו כי הכול בעיניו אווילי וריק מתוכן. אוהבים לראות בו אנין טעם ובעל נימוסים טובים, הדומה לאב קדום של יהודי פריזאי עשיר כלשהו, שאולי שוטט בארץ יהודה בתקופת ישוע והמכבים. ארנסט רנאן (1823–1892) ההיסטוריון והבלשן הגדול, והמומחה הנחשב לשפות שמיות, תרגם לצרפתית את שיר השירים, איוב וקהלת. המסה הזאת, פרי הגותו המעמיקה מציעה לקורא פרשנות מודרנית ואפשר לומר גם אירופית-חילונית, לכתב החוכמה העברי שהיה לחלק בלתי נפרד ממורשת ההגות והתרבות של האנושות.