אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית שרון גבע "לספר לכם? קשה לעשות זאת, וגם לא נחוץ. אתם כבר יודעים לא מעט. ומה שאתם יודעים כבר מסוגל לזעזע. אינני רוצה לחזור. אני רק רוצה להוסיף מה שכמדומני אינכם יודעים: על נשי ישראל". פסיה שרשבסקי, ניצולת אושוויץ, נאום בעצרת עם, תל-אביב, עשרים בדצמבר 1945. מה בין נשים לגברים שעברו את השואה? מהם ההבדלים בין חוויותיהן של נשים לחוויותיהם של גברים בתקופת השואה? מה מחדש הדיון המגדרי בנושא החברה הישראלית והשואה? הספר אל האחות הלא ידועה מציע תשובות לשאלות אלה. במרכזו נוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של נשים בשואה בשיח הציבורי הישראלי, על סיפוריהן האישיים ודימוייהן המשתנים כגיבורות בתקופת השואה: מצביה לובטקין, מבכירי האוחזים בנשק במרד גטו ורשה, דרך רבקה יוסלבסקה שעלתה מבור מתים ובו בתה הנרצחת, לנה קיכלר-זילברמן עם מאה הילדים שלה וגיבורת התרבות אנה פראנק, גיזי פליישמן מסלובקיה והאנזי בראנד מהונגריה שפעלו להצלה המונית באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, ועד ורה אלכסנדר שהיתה קאפו באושוויץ. נוכחותן זו מלמדת בין היתר כי לטענה הישנה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות, במיוחד טרם משפט אייכמן בירושלים (1961), דרושה חשיבה אחרת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח. ד"ר שרון גבע מלמדת היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. על עבודת המחקר שלה זכתה במלגות ובפרסים, ביניהם מלגה לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח ע"ש פרופ' נתן רוטנשטרייך מטעם המועצה להשכלה גבוהה, פרס לימודים מאת יד ושם ופרס מחקר של מכון הדסה-ברנדייס לחקר נשים יהודיות.