דיני ניירות ערך: חובת הגילוי לאה פסרמן-יוזפוב שוק ההון מהווה נדבך מרכזי של הכלכלה המודרנית... שוק ההון מתעל את כספי החיסכון להשקעות באמצעות החלפת מקורות כספיים בניירות ערך: החוסכים מעמידים את כספם לרשות "מגייסי הון", והללו מנפיקים ניירות ערך תמורת כספי החוסכים. בשוק ההון משתתפים רבים, החל בממשלה וגופים מן הסקטור הציבורי וכלה בתאגידים מן הסקטור הפרטי וביחידים. למעשה, מרבית הציבור מעורב בשוק ההון – בין במישרין... ובין בעקיפין... מכאן החשיבות הרבה שבהבטחת אמינותו של שוק ההון ובהענקת הגנה למשקיעים בשוק זה. מתוך הגישות הרגולטוריות המוכרות להגנה על משקיעים, המחוקקים במרבית המדינות המערביות בחרו להגן על המשקיעים באמצעות הטלת חובת "גילוי נאות". גישה זו מטילה על תאגידים, אשר ניירות הערך שלהם הוצעו לציבור, חובה לספק למשקיעים אינפורמציה לפי הקבוע בחוקים השונים, אך נמנעת מהקמת מנגנוני פיקוח ובקרה מרכזיים על איכות התאגידים וניירות הערך שהם מוכרים לציבור. חובת הגילוי הינה חובה רחבת היקף הכרוכה בעלויות עצומות... לצד האחריות האזרחית לגילוי, קיימת גם אחריות פלילית, ולא רק התאגידים שהציעו ניירות ערך לציבור, אלא גם נושא המשרה ובעלי השליטה בהם וכן חתמים ויועצים... עלולים למצוא עצמם נתבעים ו/או מואשמים בחוסר גילוי ו/או בגילוי שגוי... ספר זה מתמקד בחובה הפוזיטיבית של תאגידים, שהציעו ניירות ערך לציבור, לפרסם מידע. השער הראשון כולל ניתוח תיאורטי של חובת הגילוי: הבחירה בעקרון הגילוי כאמצעי הגנה על המשקיעים בשוק ההון; הצורך בהטלת חובת גילוי מנדטורית והיתרון בקיומה של חובת גילוי ספציפית בדיני ניירות ערך; מטרות הגילוי; שימוש בגילוי כאמצעי ליצירת נורמות חברתיות ; השפעות אפשריות של תיאוריות חדשות מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית על תפיסת הגילוי . השער השני עוסק במהות חובת הגילוי – המבחנים לקביעת המידע החייב בגילוי, היקף הגילוי, אופן הצגת המידע ודרך פרסומות. השער השלישי דן ביישום חובת הגילוי: חובת פרסום תשקיף בשוק הראשוני, החיתום, וחובת הדיווח השוטף בשוק המשני. השער הרביעי מתייחס לאחריות (האזרחית והפלילית) לגילוי...