ההתמודדות המשפטית בישראל עם תופעת מימון הטרור גיל-עד נועם בהנחיית יובל שני באילו כלים משפטיים מתנהל בישראל המאבק במימון הטרור? האם ההסדרים הנוהגים בתחום זה משקפים איזון ראוי בין הצורך לקיים מאבק יעיל בטרור לבין זכויות אדם, בעיקר זכויות חוקתיות כמו הזכות לקניין? סוגיית האיזון בין אינטרסים של ביטחון לאומי לבין זכויות אדם נמצאת במוקד דיון ציבורי ומשפטי בארץ ובעולם, אולם תחום המאבק במימון הטרור, בוחן לאורו את ההסדרים הקיימים בישראל, חושף את הקשיים העולים מן התשתית המשפטית ודן בהרחבה בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה – 2005, שבחלוף למעלה מארבע שנים לחקיקתו טרם זכה לדיון של ממש במחקר האקדמי והיישומי. גיל-עד נועם, עורך המחקר ומחבר הספר, מצביע על החמצת ההזדמנות לאמץ גישה עקיבה ועדכנית למאבק במימון טרור עם חקיקתו של חוק איסור מימון טרור בשנת 2005: החוק לא רק שלא ביטל, אלא אף קלט לתוכו הסדרים קודמים הפוגעים קשות בזכויות אדם בחברה דמוקרטית, בייחוד ההסדרים המעוגנים בתקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות. מן הדיון מתברר כי החוק מ-2005 יצר הבחנה בעייתית בין הסדרים רלוונטיים לפעילי טרור וארגוני טרור שאין להם זיקה אליה – גורמי הטרור שיש להם זיקה לישראל נתונים לאמצעים פוגעניים בלא שיזכו לפיקוח שיפוטי ראוי. התוצאה היא שהמאבק במימון טרור בישראל מוסיף להתנהל בעיקרו אגב שימוש באמצעים קיצוניים שאינם נותנים ביטוי הולם למקומן הראוי של זכויות האדם בחברה דמוקרטית בכלל ובמדינת ישראל שלאחר "המהפכה החוקתית", בפרט. עו"ד גיל-עד נועם הוא דוקטורנט בתחום המשפט הבין-לאומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מלמד בה קורסים בתחום המשפט הבין-לאומי ומשמש מרצה מן החוץ באוניברסיטת חיפה ובמכללת שערי משפט. פרופ' יובל שני הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש פרויקט "טרור ודמוקרטיה". הוא מומחה למשפט בין-לאומי ומשמש המנהל האקדמי של מרכז מינרבה לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.