חיים אדומים: תחנות בחיי קומוניסט ישראלי בנימין גונן הספר שלפניכם מגולל פרקים נבחרים בחייו של בנימין גונן, החל בילדותו בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה ועד פרישתו מהנהגת ההסתדרות, לאחר שתי קדנציות "אופוזיציוניות" סוערות ופוריות תחת שרביטם של חיים רמון ועמיר פרץ. בפשטות ובבהירות מוביל גונן את הקוראים מהאישי אל הכללי, מימי ילדותו ונעוריו ברחובות חיפה המנדטורית לתנועת הנוער הקומוניסטי, לחברותו באגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות, למעורבותו באינספור מאבקים מעמדיים ומקצועיים. זהו סיפורה של תקופה ארוכה ומפותלת, רצופת משברים פוליטיים וחברתיים. זהו גם סיפור אהבה של זוגיות ואבהות, ושל מסירות מופתית לציבור העובדים היהודי והערבי כאחד. גונן גילה אומץ ונחישות לנוכח התנכלות הממסד המפא"יניקי אליו במקום עבודתו, חווה את השבר הגדול בעקבות הפילוג במק"י בשנת 1965, נאבק לצירוף העובד הערבי להסתדרות ולהקמת מועצות פועלים נבחרות במגזר הערבי. הוא רואה בבגידת ההסתדרות ותנועת העבודה בערכיהן הבסיסיים, תוך הכפפתם לסדר יום ציוני-בורגני, מעשה אשר גרם לקריסת הסולידריות ולקוטביות חברתית-כלכלית מסוכנת. בצד אלו מאמין המחבר כי יסודות בריאים בדור הצעיר ימשיכו במסע המאתגר לחברה סוציאליסטית בישראל. בנימין גונן, יליד 1928, החל לעבוד בנעוריו בחברת החשמל בחיפה, ומאז הוא מעורב ופעיל בענייני עובדים. בשנת 1964 נבחר למועצת פועלי חיפה, ב-1965 נבחר למוסדות המרכזיים של מק"י ולמזכ"ל בנק"י, ומ-1972 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות. עם הקמת חד"ש נבחר למוסדות המרכזיים שלה ומונה לנציגה בהסתדרות. מ-1994 שימש כחבר הנהגת ההסתדרות וממלא מקום יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ויו"ר חדר המצב. בשנת 2008 קיבל את תואר "יקיר העיר" לאות הוקרה על תרומתו רבת השנים לשיפור המעמד הכלכלי והחברתי של ציבור העובדים בעירו, ועל תמיכה וסעד לעובדים במצבי משבר ועל היותו "המתריע בשער" בכל הנוגע להרעת תנאי העבודה של עובדי המפעלים בחיפה ובארץ כולה.