ואדי סאליב - המיתוס ושברו: מאורעות ואדי סאליב במבט מחקרי חדש אלי נחמיאס, רון שפיגל מתוך ההקדמה ספר זה מיועד לערער על מיתוסים שנשתרשו במחקר ובציבוריות הישראלית מקדמא דנא. המחברים סבורים כי עם מלאת חמישים שנה למאורעות ואדי סאליב יש לנסות ולבחון ואף לערער על מוסכמות חברתיות שחילחלו למחקר האקדמי ויצרו שורה של מיתוסים (מושרשים היטב בקרקע הציבורית) שניתן בנקל להפריכם ולהפריחם כאילו בבחינת עשן קל היו. ניתן לציין כי מיתוסים אלה, הקשורים במאורעות ואדי סאליב, נועדו לצרכים פוליטיים (בעיקר של "שחקני" הזירה הפוליטית שהיו בעלי אינטרסים חד-צדדיים מובהקים) לצד צרכים אישיים, ציבוריים ואחרים, שנפרטם בהמשך למחקרנו. כבר בשלב זה נציין כי איננו באים ליפות את האירוע הקשה של ואדי סאליב; ההיפך הוא הנכון. איננו גם באים להצדיק את פעילותם ומחשבותיהם של "שחקני" הזירה הפוליטית. עם זאת, ניצמד לאמת שלנו, כפי שהיא משתקפת במסמכים, תעודות, רעיונות ומחשבות - מקוריים: נסתמך בעיקר על תעודות פנימיות (רשמיות) שעין חוקר טרם שזפתם. על מנת להבהיר נקודה אחרונה זו, מציינים מחברי מחקר זה כי הם מסתמכים על ספרי פרוטוקולים של מפא"י במחוז חיפה, שעין חוקרים מוסמכים טרם ראתה או בחנה אותם. פרוטוקולים אלה חושפים לראשונה את השיקולים, המחשבות, ההתבטאויות והרעיונות של אישי מפא"י בחיפה טרם ובעת ניהול משבר מאורעות ואדי סאליב. פרוטוקולים אלה נמצאו על ידינו, לאחרונה, באופן אקראי, ועליהם נתבסס בשורה של טיעונים חדשים שאינם מצויים במחקר האקדמי הנדון. [...] [...] מה היה למעשה האירוע? ומה הייתה השתלשלותו שעה אחר שעה? ומה הסתתר מתחת לכרונולוגיה היבשה? ובכלל – מה היו שיקולי הצדדים בחקר האירוע? מבחינה מתודולוגית נציין כי המחקר של צדדי "השחקנים" הפוליטיים של הזירה הפוליטית לוקה בחסר, אם לנקוט בלשון המעטה [...] מחקרנו משתזר גם בתולדותיה של פריפריה פוליטית, ארץ ישראלית וישראלית, הקרויה בז'רגון הפוליטי "חיפה האדומה"; זו חיפה שמנהיגותה מונוליטית שלטה שלטון ללא מצרים על אזור גיאוגרפי נתון במשך עשרות בשנים, בראשותו של מועצת הפועלים וראש העיר האגדי של חיפה, אבא חושי. אירועי 1959, היו בבחינת סטירה כואבת וזעזוע עמוק בפניהם של מנהיגי מפא"י בחיפה. [...] אלי נחמיאס ורון שפיגל