מגדר ואתניות בהשכלה הגבוהה בישראל בעריכת רחל הרץ-לזרוביץ ויזהר אופלטקה במשך רוב שנות קיומה של האקדמיה המודרנית נתפס העיסוק האקדמי כשייך לגברים, ואילו קולן של הנשים לא נשמע במדע ובתחומי הרוח וההגות האינטלקטואליים, הן בישראל והן בארצות רבות מעבר לים. שינויים במקומן של נשים בחברה המודרנית לצד הגירה מסיבית של מיעוטים אתניים שונים למדינות המערביות העשירות הובילו לעלייה במספר נשים ובני מיעוטים אתניים בלימודים הגבוהים. הניסיון לחשוף את קולן של נשים ובני מיעוטים באקדמיה הוביל לבחינת המבנה והתרבות האקדמית באוניברסיטאות ובמכללת, אשר לדעת רבים מאלץ נשים להתכחש לטבען ה"נשי" ולאמץ את ההוויה הגברית. מהי המידה שבה התרבות האקדמית הממקמת בראש סדר העדיפויות מחקר ופרסום כמדד להצלחה היא הדרך הנאותה להעריך את תרומתן של נשים רבות באקדמיה? ואם כן, איך מקלים על נשים להצליח במסלול זה? מדוע ישנן כה מעט נשים מדעניות, במיוחד ברמות הגבוהות של הפרופסיות המדעיות? האם ישנם הבדלים בין התנסויות של גברים ונשים באקדמיה? כיצד ההסדרים המבניים באקדמיה מגבילים את דרכי הקריירה של בני קבוצות אתניות? ספר זה שופך אור על תופעת כניסתם של נשים ובני מיעוטים ללימודים הגבוהים והשתלבותם כחברי סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. פרופ' (אמריטה) רחל הרץ-לזרוביץ היא פסיכולוגית חברתית-חינוכית, בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. חוקרת שיתופיות, מגדר ומנהיגות ויחסים בין יהודים וערבים בישראל. פרופ' יזהר אופלטקה הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, העוסק בחקר קריירות ומגדר במערכות חינוכיות, מינהל ומנהיגות, ושיווק מוסדות חינוך.