קיצור גם אנחנו... וכל השאר: סיפורן של עוד משפחות ''אצולה'' בישראל המתחדשת שי חורב האידיאולוגיה הנוקשה, ההתמודדות הקשה עם המציאות המתנכרת, חיי היום-יום הסגפניים והחיכוך המתמיד, של החלוצים איש ברעהו, כל אלה גרמו להסתגרותן של קבוצות החלוצים אל תוך מסגרותיהן, עד כדי יצירת דחיסות קשה. מצב זה הביא עמו גם התפרצויות ועימותים, כך שאחדים מבין החלוצים נדחו ונפלטו מן החבורה, ואילו אחרים, מיוזמתם, קמו ועזבו את המסגרת ופרשו לדרכם. צעירים אחרים, רומנטיים והוזים, שלא יכלו לעמוד בלחץ ולהתמודד עם מצוקתם, נקטו בצעד הקיצוני והנואש ביותר, ובחרו להתאבד. אך מאידך גיסא, מול השכול והכישלון, מול העוזבים והנוטשים את החבורה, הביאו עמם האסונות והלחצים גם לקטרזיס ולזיכוך, להתקרבות שהביאה ליצירת זוגות לחיים להקמת משפחות מקרב חברי הקבוצה. האליטה הפוליטית בארץ, ראשיתה, כאמור, באותם פעילים, הוזים וחולמים, שבאו לארץ ישראל להגשים חלום, וליצור כאן חברה חדשה. משפחות ה"אצולה" החדשות, הבינו במהרה את משמעות העוצמה שניתנה בידיהם, ולמדו להשתמש בנתיבי ההשפעה החדשים לתועלתם. שיכבה זו של מקבלי ההחלטות, השכילה להתחלק עם מקורבים - נאמנים, הקשורים, לרוב בקשר דם. ואם הצליח גורם "זר" להסתנן אל הצמרת הסגורה, ידעו חברי האליטה להעבירו אל צידם, לרוב באמצעות קשרי תועלת, תקציבים וכבוד, ואפילו בקשרי חיתון ,והוא נבלע באליטה. על אף שתמיד ידעו בעלי העוצמה לחזור ולהצהיר כי המערכת הפוליטית הנהוגה בישראל פתוחה לכל, וכל פעיל פוליטי, בעל כישורים ורצון, יכול להיבחר באופן דמוקרטי לכל תפקיד ומישרה, ולהגיע אף אל צמרת הפירמידה הפוליטית, הרי המציאות לועגת להצהרות אלו, שהרי מעולם לא בחרו אותם פעילים מן השורה את מנהיגיהם, אלא תמיד ידעו בעלי השררה להשתמש ב"מתווכים" מטעמם, ו"לסגור" את העסקאות מראש, ובאופן דיסקרטי. "התמונה המשפחתית" בחיי מדינת ישראל מציגה, עדיין, את בעלי ההשפעה בתחומי העשייה הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים. הם מחזיקים בידיהם את המונופול על העוצמה, ונהנים מן היתרונות וההישגים שהשלטון, ועימו הכוח הפוליטי, מעניקים להם. בספר זה, המהווה המשך וגם קיצור לקודמו, נמצא הרחבה במספר המשפחות, בכמות האנשים ובתחומי עיסוקם. ד"ר שי חורב, חוקר ומרצה בתחום מדע המדינה וארץ ישראל. בוחן את ההיסטוריה של הציונות וההעפלה,כמו גם את המערכת הפוליטית בישראל ואת האידיאולוגיות הפוליטיות המרכיבות אותה.