סוריה קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים עורך: ירון הראל ספר זה הוא העשירי בסדרה "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים". הסדרה פורשת תיאור מקיף של התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים שהתרחשו בקהילות הללו. בהשוואה לקיבוצים יהודיים אחרים במזרח התיכון הייתה יהדות סוריה קטנה יחסית, אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה. במאה התשע-עשרה נבעה חשיבותה מעצמתם הכלכלית של גביריה, ששמעם יצא למרחוק ושכונו "הרוטשילדים של המזרח", ומהיותה מרכז רוחני בעל שיעור קומה שהצמיח תלמידי חכמים רבים. השפעתם של תלמידי החכמים ניכרה גם במאה העשרים - הן בקהילות החדשות שייסדו המהגרים מסוריה ברחבי העולם והן בתרומתם להפיכתה של ירושלים למרכז של לימוד תורה ובעיקר של לימוד תורת הקבלה. המסורת המוסיקלית היהודית-הסורית הפכה להיות הסגנון השולט בליטורגיה המכונה כיום "נוסח ספרדי-ירושלמי". פיוטי "שירת הבקשות", שיסודה בבתי הכנסת בקהילות סוריה, הם יסוד מוסד בעולם הפיוט במדינת ישראל וברחבי העולם. "כתר ארם צובה", החשוב בכתבי היד של התנ"ך, שמאות בשנים היה אוצרה הבלעדי של קהילת חלב, הפך להיות נכס צאן ברזל של כלל האומה והוא מעורר עניין רב ומשמש בסיס למחקרים רבים בתחומי המסורה. עלילת דמשק, שהתרחשה בשנת 1840, הותירה חותם בתולדות עם ישראל כולו. העלילה מסמנת את ראשית הסולידריות היהודית הלאומית ואת הנצתה של הלאומיות היהודית. סולידריות זו הגיעה לשיאה במחצית השנייה של המאה העשרים, כאשר עיני העם היהודי כולו הופנו לכיוונה של סוריה בקריאה לנשיאה: "שלח את עמי". סוגיות מרכזיות בתולדות יהודי סוריה נדונות בכרך זה על ידי מיטב החוקרים בתחום, המציעים לקורא סיכום אמין ועדכני המושתת על חידושי המחקר מן השנים האחרונות.