מילה בסלע: רטוריקה עכשיו עורך: יהושע גתי העידן החדש הביא לשקיעתה של הרטוריקה. אפשר שהתפתחות המדע והטכנולוגיה המתאפיינת במענה מיידי וחד-משמעי ועניינה בתוצאה ולא בתהליך הקבלה, גרמו לירידתה של הרטוריקה. הוסיפו את התמורות שחלו בדרכי התקשרותנו מנאומים אורכים למסרים קצרים, מהעניין בתכנים ובטיעונים לתשומת הלב לחיצוניות, משכנוע מילולי לרושם של ההופעה החיצונית, מהפצרות ופיתולים של טענות לפרגמאטיות ולתועלתיות, משפע לשוני לשנינות תמציתית, מתרבות השיחה וההתענגות עליה לעידן הקיצור והתכלית המיידית בעלת השפה הנמרצת, כל אלה לא תרמו לפיתוחה של הרטוריקה והביאו לנסיגתה. אבל, עוסקים אנו כל חיינו במילים והמילים מביעות מחשבות, נטיות לב ומגמות. יתר על כן, המילה היא ראי של יכולת הבנתנו את העולם האופף אותנו. אנו יוצאים מהתחום הצר של עצמנו אל העולם דרך המילה דרכה אנו מביעים את הסובב אותנו. והמילה משקפת את הבנתנו, את תפיסתנו ודרכי התייחסותנו אל החיצוני לנו. אנו משתמשים במילים, בסמלים ומטפורות המקבעות את מציאותנו. חקר המילה הוא גם חקר השיח היומיומי שלנו ושל זולתנו. איך אנו מתקשרים ואיך אנו מקושרים. לאמתו של דבר, אין לנו תחום החותר להבהיר, לשכנע, להגיע לקהל, שהמילה העטופה ברטוריקה שעיצבנו לה אינה בבואתו. כך יהיה הדבר בפסקי דין, בדרכי הנמקתם, כך בשיח הרפואי עם החולה עת מבקש הרופא להדגים בלשונו של החולה את המציאות הרפואית החדשה הבלתי מוכרת למטופל, וכך בפרסומות בעלות הלשון החלקלקה והמפתה המציפות אותנו. המילה היא עולם ומלואו.