אדוורד השני כריסטופר מארלו נוסח עברי, אחרית דבר והערות: מאיר ויזלטיר כריסטופר מארלו נולד בשנת 1564, ומגיל צעיר כתב מחזות חדשניים שהדהימו את לונדון וזכו להצלחה מיידית. מארלו היה נערץ על חבריו המשוררים, ורבים מהם – בהם ויליאם שקספיר ובן ג'ונסון – מצאו בו מקור להשראה ולחיקוי. כבר בשנות העשרים המוקדמות שלו ראו בוא את המחזאי והמשורר הבולט בדורו. לרוע המזל, מארלו נרצח בגיל 29. אדוורד השני נכתב כשנתיים לפני מותו של מארלו, ונחשב מחזהו המושלם ביותר מבחינת המבנה הדרמתי. מחזה זה השפיע בשעתו על מחזות אחדים של שקספיר, ובמאה העשרים נמנה ברטולט ברכט עם מעריציו וכתב לו עיבוד משלו. זו יצירה נועזת מאד, שהקדימה את זמנה במאות שנים. זה המחזה הראשון בתולדות התיאטרון שבין גיבוריו הראשיים מצויים "הומוסקסואלים מוצהרים", ושאהבת גברים היא קונפליקט מרכזי בעלילתו. הוא עוסק ביצרים הבסיסיים, הכוחניים והמיניים שמאחורי הפסאדה של המלכות. זה גם המחזה הראשון החושף את "מנגנון החושך", השירות החשאי הפועל מאחורי הקלעים של הפעילות הפוליטית הלגיטימית. מצד שני, לפנינו יצירה מלאה פיוט נפלא וארוס. התרגום של המשורר מאיר ויזלטיר, חתן פרס ישראל, הוא מלאכת מחשבת שופעת חיוניות ורבת גוונים, המשחזרת בעברית את השילוב בין מבע שירי לדיבור חי, שילוב האופייני למארלו. ויזלטיר גם כתב מסה מקיפה על מארלו ועל יצירתו וכן הערות שוליים רבות, במטרה לקרב את הקורא הישראלי לעולמו של כריסטופר מארלו.