הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה: מרכזי נוער 2008 דו''ח הערכה שני רות ברוך-קוברסקי, מרים כהן-נבות מטרתו של הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה הוא לאפשר לבני נוער יוצאי אתיופיה לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם ולהגביר את סיכוייהם לניעות חברתית ושילוב עתידי בשוק העבודה. [...] בעקבות מיפוי הצרכים שערך הפרויקט הלאומי, הוקמה בשנת 2004 תכנית שמיועדת לתת מענה לצורכי קהילת יוצאי אתיופיה באמצעות סיוע לימודי, מרכזי נוער לפעילויות אחרי שעות הלימודים, סדנאות למניעת השימוש באלכוהול ובסמים, תכנית לחינוך מנהיגות בקהילה ועוד. מרכזי הנוער מיועדים בעיקר לבני נוער יוצאי אתיופיה ונועדו לספק להם מקום שהות חיובי המעניק מסגרת ותוכן לשעות הפנאי. בנוסף, פעילות המרכזים מיועדת למנוע תופעות של התנהגויות סיכון, ולאתר בני נוער עם בעיות מיוחדות ולהפנותם לגופים מטפלים. [...] בשנת 2007-8 פעלו 23 מרכזים ביישובים שונים בארץ. מאיירס-ג'וינט- מכון ברוקדייל ביצע הערכה של 14 מרכזי נוער שפעלו למעלה משנה, והיא מהוה שלב שני בתכנית ההערכה שבחנה את פעילויותיהם של מרכזי הנוער. [...] בין הממצאים: • מרכזי הנוער מעניקים למבקרים מסגרת נורמטיבית בה יוכלו לשהות בשעות אחר הצהריים [...] ובכך למנוע שוטטות של בני נוער אשר יכולה להוביל להתנהגויות סיכון. בנוסף, המרכזים מציעים קורסים וחוגים, סדנאות לפיתוח אישי ולפיתוח מנהיגות, פעילויות חברתיות מאורגנות, פעילויות חוץ ועזרה לא פורמלית בהכנת שיעורי הבית. • הגיל הממוצע של בני הנוער המגיעים למרכזים הוא 15, והם מאופיינים כבאים ממשפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובחשיפה גבוהה למצבי סיכון. • הערכת בני הנוער את פעולות המרכזים ואת תרומות המרכזים לחייהם רבה. [...] • בני הנוער מעריכים מאד את יחס המדריכים, ורוב משמעותי מביניהם מדווחים כי המדריכים מבינים אותם ומשמשים להם כתובת לפניות בנושאים שונים [...] • רבים מבני הנוער ציינו גם שהמרכזים סייעו להם לשפר את הביטחון העצמי שלהם, את כישוריהם לפתירת בעיות, לחשוב בצורה שונה על החיים ולהרחיב את המעגל החברתי שלהם, ועוד. • האתגרים המרכזיים שעלו התייחסו לצורך לשפר את תהליכי הרישום והמעקב אחרי המגיעים למרכזים, קביעת דרכי הפניה אפקטיביות לשירותים מקצועיים טיפוליים לבני נוער הזקוקים לכך, ופיתוח דרכים יעילות להתמודדות עם אותם בני נוער שיש להם קשיי התמדה ובעיות התנהגות. [...]