חדש על המדף

מהתחלה: קריאה חדשה ביצירות מרכזיות של יוסף חיים ברנר
לקטלוג בעז ערפלי
מהתחלה: קריאה חדשה ביצירות מרכזיות של יוסף חיים ברנר

חיבור זה מבקש להיות פיתוי, פיתוי לברנר. למי שקורא ומכיר ויודע, גם למי שלא קרא, לא הכיר ולא ידע. הוא מציע קריאה חדשה, קריאה "מהתחלה", ליצירותיו המרכזיות: בחורף, מסביב לנקודה, מא. עד מ., מן המיצר, מעבר לגבולין, עצבים, מכאן ומכאן ושכול וכישלון מבקש להמחיש, ביתר שאת משעשו קודמיו, ובאופן שונה, את גדולתו של ברנר כמספר, את המודרניזם שלו, את היותו בן זמננו, אח ליוצרים כקאפקא, בקט, וקאמי.

הסיפורת של ברנר, נתפסת לרוב כסיפורת ריאליסטית אפילו אקטואליסטית. העולם החברתי של היהדות בת זמנו, הפסיכולוגיה של הצעיר היהודי בן הדור, ממלאים את יצירותיו. מיתוסים מכוננים, ואידיאולוגיות המתיימרות להסביר את העולם החברתי הזה ואת הפסיכולוגיה ההיא, נפרשים ונחקרים בסיפוריו.
אבל כל אלה נתפסים כאן בעיקר כחומרים, כנושאי משנה. מה שמעניק לסיפורי ברנר את גדולתם ואת שלמותם, זו ההתמודדות עם שאלות קיומיות עקרוניות שבעומקם, והיא המניעה את המכונה הסיפורית כולה: מהו העולם ומהו האדם? מה הטעם לחיים, אם יש טעם לחיים, בעולם דטרמיניסטי בו שליטים בעלי הכוח והרכוש, ובו הכל מוליך אל החלוף והמוות? איך להיות? מה לעשות? מהי אמת ומהו שקר, ואיך מבחינים ביניהם? וגם: מהו סיפור ומהי ספרות, איך לכתוב אותם, מה לעשות בהם בעולם כזה. שאלות של חיים, ערכים ומשמעות.

מנקודת מוצא זו ניתן לראות כל סיפור של ברנר כגיחה ייחודית, כל סיפור מכיוון אחר, בתוך מכלול של גיחות, אל עומקן של השאלות החוזרות הללו ואל הניסיונות להשיב עליהן.
מתוך המורכבות החברתית והפסיכולוגית ומתוך ההתמודדות עם מיתוסים ואידיאולוגיות יהודיים וכלליים, אמור הקורא המובלע של ברנר, לחשוף את השאלות הללו ואת הניסיונות להשיב עליהן. חשיפה זו מוליכה לא רק להבנת עיקרי המחשבה שברנר חותר לממש בכל סיפור וסיפור ואת הסתעפיותיהם במכלול, אלא ובעיקר, להראיית הסיפורים כשלמויות אמנותיות מסעירות ויחידות במינן. ספר זה, מבקש אפוא לתאר ולפרש סיפורים מרכזיים של ברנר, ועד כמה שניתן, גם את הסיפורת שלו כולה, בזיקה להגות העקרונית המעצבת אותם ומעוצבת על ידם.

בעז ערפלי
הוא פרופסור (אמריטוס) לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. ספריו (בהוצאת הקיבוץ המאוחד): עבותות של חושך (על "שמחת עניים" לנתן אלתרמן, תשמ"ג), הפרחים והאגרטל (על שירת יהודה עמיחי, תשמ"ז), העיקר השלילי (על הסיפורת של י"ח ברנר, תשנ"ב), רב-רומאן: על "תמול שלשום" לש"י עגנון (תשנ"ח; בשיתוף עם המכון למורשת בן-גוריון). חדוות ההשוואה: תמורות בשירה העברית המודרנית (2004). כן הופיע בעריכתו: שאול טשרניחובסקי: מחקרים ותעודות (מוסד ביאליק, תשנ"ה).