קומונות וקהילות שיתוף: במחצית השנייה של המאה העשרים 2000-1950 יעקב עובד לאחר מלחמת העולם השנייה החלו להופיע קומונות וקהילות שיתוף מסוגים שונים, שהייתה בהן פתיחות לזיקות ולקשרים בינלאומיים. היקף הופעתן במחצית השנייה של המאה העשרים הוא הגדול ביותר שנודע בהיסטוריה המודרנית. הדינאמיות והמהירות שבה נפוצה התופעה בעולם היא מרשימה. אם בשנות החמישים ניתן היה להצביע רק על כמה מאות קומונות, הרי בשלהי המאה העשרים כל הנתונים מצביעים על הופעתן של אלפי קומונות וקהילות שיתוף מסוגים שונים: קומונות דתיות וחילוניות,"קהילות ייעוד", "קהילות אקולוגיות", "שיכונים שיתופיים", וסוגים שונים של קהילות דתיות נוצריות, קהילות של דתות המזרח וכן קהילות רוחניות בהשראת תיאוריות ה"עידן החדש". קהילות אלו המחפשות דרכים לקיים חיי קהילה שהיסוד המכונן בהן הוא שיתוף, מרחיבות בהתמדה את היקף השפעתן בחברה על ידי שימוש באמצעי התקשורת המודרניים: עיתונים, טלוויזיה ואינטרנט. הדבר המאפיין את מרבית הקהילות החילוניות הוא הפלורליזם כלפי החברה החיצונית וחיפושי דרך של מעבר מעולם של אינדיווידואליזם ותחרותיות לעולם של חיי שיתוף והרמוניה בין-אישית. במבט גלובלי המתפרש על המתרחש בעולם המערבי ניתן לקבוע בפרפראזה על ביטויו השנון של מרק טוויין כי " הידיעות על מות הרעיון השיתופי הן מוקדמות ומוגזמות". אחת הסיבות לאובדן האמונה ביכולתן של קהילות שיתופיות להתקיים ולשרוד היא העדר מידע על חיפושי הדרך לחיי שיתוף המתרחשים כיום בעולם. ספר זה בא להשלים את החסר. יעקב עובד – חבר קיבוץ פלמחים מאז היווסדו הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב ועמית מחקר ביד טבנקין. משנת 1980 עוסק בחקר הקומונות בעולם. פרסם ספרים ומאמרים בנושא זה בעברית ובאנגלית.בין ספריו מאתיים שנות קומונה בארה"ב 1730-1930, עדות האחים – על תולדות קומונות הברודרהוף. היה בין מיידסי "האגודה הבינלאומית של חוקרי הקומונות" בשנת 1975 ושימש כיו"ר שלה עד שנת 2004.