האספה המכוננת שהפכה להיות הכנסת הראשונה שי חורב החוקה היא זו הקובעת את עקרונות היסוד של המדינה, את ערכיה ואת הנורמות הפוליטיות שלה, כמו גם את הכללים שעל פיהם תתנהל המדינה. החוקה כוללת פירוט של זכויות האדם והאזרח, ולעיתים גם זכויות של קבוצות מיעוטים. תפקידה של חוקה דמוקרטית להגביל ולרסן את רשויות השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון ולמנוע את עריצות הרוב, להגן על זכויות האדם ועל זכויות המיעוט במדינה. בחוקה מוגדרות רשויות השלטון, נקבעות סמכויותיהן ותפקידיהן, נוהלי הרכבת הרשויות ויחסי הגומלין ביניהן. בספרו "מדינת היהודים" הדגיש בנימין זאב הרצל כי "שעה שרוצים להנהיג אנשים רבים, מן ההכרח הוא להניף סמל מעל ראשיהם". ואכן, מדינה ניכרת בסמליה הייצוגיים, בהם: סמל המדינה, הדגל וההמנון. מדינת ישראל קמה תוך כדי סערת המלחמה על עצם קיומה, כאשר קברניטיה נאלצו לטפל בו זמנית במספר בעיות קיומיות להמשך הדרך. הכרזת המדינה הביאה עמה גם את המסמך המכונן, מגילת העצמאות, שהיווה מסמך יסוד לקיומה של המדינה הצעירה, כאשר בצד הרקע ההיסטורי, המדגיש את שורשיו של העם היהודי והרציפות ההיסטורית שלו, מאז יצא לגלות ועד ימי שיבת ציון, נמצא גם את החלק האופרטיבי, המפרט את מסגרות השלטון הזמניות ואת ההנחיה לבחירתה של אסיפה מכוננת אשר תקבע חוקה למדינה החדשה. ברוח המגילה, התקיים הליך הבחירות לאסיפה המכוננת, לקראת הכנת החוקה למדינה החדשה. אולם המוסד המכונן הפך עצמו למוסד מחוקק, ושינה את שמו להיות הכנסת הראשונה. והנה, חלפו עברו להם למעלה משישים שנות עצמאות, כאשר כנסת רודפת כנסת, ונושא החוקה שב ועולה תדיר על סדר היום הפרלמנטרי. אולם כפי שהדיון עולה כך הוא גם ממהר לרדת, עד לפעם הבאה. ד"ר שי חורב, חוקר ומרצה בתחום מדע המדינה וארץ ישראל, בוחן את ההיסטוריה של הציונות וההעפלה, כמו גם את המערכת הפוליטית בישראל ואת האידיאולוגיות הפוליטיות המרכיבות אותה.