עד נפש: מהגרים, עולים, פליטים והממסד הפסיכיאטרי בישראל רקפת זלשיק עד נפש הוא מחקר ראשוני העוקב אחר התבססות הפסיכיאטריה בארץ. זהו סיפורם של פסיכיאטרים – מהגרים ועולים בעצמם, שנקלעו למצוקות מקצועיות, אידיאולוגיות ופוליטיות, שנבעו מהנחות יסוד שגויות של הפסיכיאטריה המערבית, מהרקע התרבותי שלהם ומהמצב המיוחד בארץ, שבתוכו התפתחה מערכת בריאות הנפש בתחילת דרכה, תחת רשויות שלטון מתחלפות. הספר בוחן את עמדותיהם של הפסיכיאטרים ואנשי בריאות הנפש בסוגיות סוציו-פוליטיות, כמו זהות, הגירה ואתניות. פרקים מיוחדים מוקדשים לניתוח יחסם של הפסיכיאטרים לחולים משתי יחידות ההגירה שעיצבו את החברה הישראלית: ניצולי השואה והמהגרים ממדינות ערב. עד נפש מאפשר לראשונה לעמוד על הנסיבות שהביאו למשבר המתמשך במערכת בריאות הנפש בישראל, ואיפשרו אטימות והזנחה של חולי הנפש ואת הפקרתם עד עצם היום הזה. נסיבות אלה הן תולדה של תהליך היסטורי של התפתחות הפסיכיאטריה הישראלית, ושל מערך של הנחות יסוד אידיאולוגיות, תרבותיות וכלכליות של מעצבי מערכת בריאות הנפש הישראלית, אשר במשך שנים רבות ראו בבית החולים הפסיכיאטרי ובאשפוז את אמצעי הטיפול המרכזי עבור חולי נפש.