שמי מספר ארבע טינג-שינג יה "הפסיקו את הלימודים וחוללו את המהפכה!" כך נכתב בכרזה שנתלתה בכניסה לבית הספר שבו למדה טינג-שינג יה. הימים היו ימי מהפכת התרבות בסין, והילדה הקטנה, שזכתה לשם "מספר ארבע" משום שנולדה רביעית במשפחתה, עדיין לא שיערה כי חייה עומדים להשתנות מקצה לקצה. שמי מספר ארבע הוא סיפורה האמיתי של המחברת, שנולדה בשנחאי ב-1952. כמו ילדים וילדות אחרים נאלצה גם "מספר ארבע" לעבור "חינוך מחדש" ברוח המפלגה הקומוניסטית, לדקלם סיסמאות שלא הבינה, להשתתף באירועים פוליטיים, להביע חרטה ולספוג קלון על שנולדה וגדלה במשפחה בורגנית. בגיל 16 היא נשלחה לחוות אסירים ושם בילתה שנים בעבודה קשה וגעגועים למשפחתה שנותרה בעיר. טינג-שינג יה מתארת את התקופה הסוערת בחיי האומה הסינית מבעד לעיניה של נערה מתבגרת, וסיפורה שזור אירועים היסטוריים ואנקדוטות אישיות מרגשות. זהו סיפור על עוני, אכזריות, רעב ואטימות שנכפו על מיליונים על ידי מי שהבטיחו להם חיים טובים יותר. זהו גם סיפורה האישי של נערה שלמדה להתמודד עם כל אלה ולגלות בתוך תוכה את התקווה. עזבה את סין מולדתה אחרי שחרורה ממאסר, וכיום היא מתגוררת בקנדה.