הבדלים באיכות ההשכלה הגבוהה בין אוניברסיטאות למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה נעם זוסמן, אורלי פורמן טום קפלן, דמיטרי רומנוב פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה השתנו בעשור האחרון עם ההתרחבות המואצת של המכללות, שהגבירה את הנגישות ללימודים גבוהים. המחקר בחן את התשואה להשכלה, במונחי שכר, של בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות בהשוואה לאוניברסיטאות, ובין האחרונות לבין עצמן, תוך פיקוח על המאפיינים החברתיים-כלכליים של הבוגרים וכישוריהם השכליים. שימוש בשיטת Propensity Score Matching מגלה כי במקצועות לימוד רבים - למשל כלכלה, חשבונאות, משפטים, מדעי המחשב והנדסה - בוגרי מכללות השתכרו בממוצע במשרה הראשונה לאחר סיום התואר כ-20 עד 30 אחוזים פחות מבוגרי אוניברסיטאות. לעומת זאת, בוגרי מכללות במינהל עסקים השתכרו כ-19 אחוזים יותר מבוגרי אוניברסיטאות. אומדני משוואות שכר טיפוסיות מצביעים על פערי שכר קטנים יותר במקצועות השונים. בקרב בוגרי האוניברסיטאות נהנו משכר גבוה יחסית אלו שחבשו את ספסלי אוניברסיטאות ת"א וירושלים וכן הטכניון, וכמעט בכל מקצועות הלימוד הובילו בוגרי אוניברסיטת ת"א. מצאנו כי ככל שהכישורים השכליים גבוהים יותר כך גם התשואה להשכלה במשרה הראשונה. בוגרי הנדסה, מתמטיקה, פיסיקה ומדעי המחשב זכו לתשואה גבוהה ביותר לכישורים, ואילו בשאר מקצועות הלימוד השכר החודשי ההתחלתי נע בין כ-4 אלפים לכ-6 אלפים ש"ח, הנמוך מהשכר הממוצע במשק, למרות השונות הגדולה בכישורים. איכות חוג הלימודים קשורה קשר הדוק לרמת השכר במשרה הראשונה. במהלך שלוש השנים הראשונות מסיום התואר השכר החודשי של הבוגרים גדל בקרוב ל-20 אחוזים, כאשר לאחר פיקוח על מאפיינים אישיים העלייה בשכרם של בוגרי מכללות איטית ב-5 אחוזים מזו של בוגרי אוניברסיטאות. כישורים שכליים גבוהים הולכים יד ביד עם שיפור מהיר בשכר.[…]