יחסי ישראל והתפוצה היהודית: הצורך בשינויים מהותיים. מסמך מדיניות עורך: גבריאל (גבי) שפר מסמך המדיניות המובא לפניכם נועד לבחון את השינויים שחלו לאחרונה במצבן התרבותי, החברתי והפוליטי של התפוצה היהודית ושל מדינת ישראל, ובעקבות זאת גם את השינויים שחלו ביחסים בין שני חלקי העם היהודי. בהתבסס על בחינה זו נציע כמה אפשרויות לשינוי בדרכי ניהול היחסים האלה, בעיקר מנקודת המבט הישראלית. ההצעות המפורטות במסמך זה נועדו לחזק את הקשרים, שנראה כי הם הולכים ונחלשים, בין ישראל לתפוצה היהודית. ההצעות מבוססות על עיקרון של שותפות מלאה בין ישראל לתפוצה ולא על מרכזיות בלעדית של ישראל. ראוי לציין כי ההצעות המובאות להלן מוסיפות על ההצעות הרבות לרפורמות בגישתה של ישראל ובמעשיה, שהוצגו בספר שכתבו שניים ממחברי מסמך המדיניות הזה, גבריאל (גבי) שפר והדס רוט-טולדנו, בהשתתפות ליבת אבישי. הספר, שכותרתו מי מנהיג? על יחסי ישראל והתפוצה היהודית ראה אור ב-2006 בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד. תיאור המצב הקיים, ניתוחו וההמלצות לשינויים המפורטים במסמך מדיניות זה מבוססים על ההנחה שהשינויים המפליגים שחלו ועודם חלים בעם היהודי כולו, בתפוצה ובמדינת ישראל מושפעים מכמה תהליכים: א. תמורות דמוגרפיות בעם היהודי בתפוצה ובמדינת ישראל. ישראל הופכת בהדרגה לריכוז היהודי הגדול בעולם ובד בבד מדינות מושב רבות, המכונות בספרות העוסקת בתחום התפוצות "מדינות מארחות", התרוקנו מן היהודים שחיו בהן; ב. שינויים בפיזור הגיאוגרפי של היהודים בתפוצות [...] ; ג. מעבר של יהודים לערים ולאזורים שלא התקיימו בהם בעבר קהילות יהודיות גדולות [...] ד. שיוניים תרבותיים וחברתיים, אישיים וקהילתיים... למשל התבוללות מואצת [...] חברי קבוצת הדיון שכתבו את מסמך המדיניות הזה סבורים כי אם ישראל מבקשת לשמור על קשרים הדוקים עם התפוצה – בתקופה שבה שני הצדדים הולכים ומשתנים – דרושות חשיבה מחודשת, נכונות ותעוזה להנהיג שינויים מהותיים בתפיסה, באידיאולוגיה, בארגון ובהתנהגות של המוסדות ושל הארגונים הבסיסיים העוסקים ביחסי ישראל והתפוצה. [...]