ילדים, ילדים, אמהות וכיבוש: תכנית האתג''ר הדרכת אמהות ואבות: תכניות לגיל הרך במזרח ירושלים אפנאן מסארוה מחקר זה בחן את המשמעויות שמעניקות אמהות פלשתיניות לתכנית האתג"ר (הדרכת אמהות ואבות – תכנית לגיל הרך) שבה השתתפו במשך שלוש שנים (2001-1999). מדובר בהתערבות חינוכית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שהופעלה בקרב אימהות מהכפר אום-טובא במזרח ירושלים ונועדה לסייע להן בחינוך ילדיהן בגיל הרך ובהכנתם לקראת הצטרפות למערכת החינוך הפורמלית. החקירה, שהתקיימה בשנת 2003/4, כללה ראיונות עומק עם 23 אמהות שנועדו לבחון כיצד הן מפרשות את המסרים המודרניים-מערביים של התכנית על אודות חיי משפחה וגידול ילדים, וכיצד הן מתמודדות עם ההשלכות האפשריות של פרשנויותיהן ועל מעמדן כרעיות וכאמהות במסגרת המשפחה והקהילה הפלשתינית שחייהן מתנהלים בתנאי כיבוש מתמשך. הנחקרות שיבחו את התכנית וקיבלו בזרועות פתוחות את מסריה ואת אופני החינוך של ילדים צעירים שהיא ממליצה עליהם. יתרה מכך, ניתוח ממצאי המחקר העיד כי בהשראתה של התכנית האמהות אימצו מודל חדש של משפחה גרעינית, השונה מהמודל המסורתי של המשפחה המורחבת הנורמטיבי בחברה שבתוכה הן חיות ולעתים אף סותר אותו. הן בנו לעצמן דימויים חדשים של רעיה ואם, בעל ואב, בן ובת, והעלו על נס פרקטיקות חינוכיות מילוליות, הנשענות על המילה, לא על המכה. הן למדו להשקיע בחינוך ילדיהן, להעניק להם תשומת לב, לשוחח עמם, להקשיב להם ולעודד אותם לבטא במילים מחשבות ורגשות [...] וסיפרו כיצד הן מיישמות את עקרונותיו של מודל זה בחיי היומיום של משפחתן. הן למדו לדרוש לעצמן זכויות כרעיות (למשל, זכויות על הרכוש בביתן), לתבוע חזקה על גופן ולשלוט בו (למשל, על ידי בחירת מאכלים או עיסוק בספורט). מנגד, תוך כדי פירוט מאפייניו של המודל המשפחתי החדש, הן עימתו אותו עם מציאות חייהן במסגרת משפחתן המורחבת, ובשם "טובת הילד" מתחו ביקורת חברתית נוקבת על המבנה הפטריארכלי של המשפחה ושל הקהילה הפלשתינית המדכא את האישה. [...] עוד נמצא, בניגוד לציפיות מוקדמות, כי הנשים הדחיקו את העובדה שמדובר בתכנית מטעמו של הכובש הישראלי ולא ייחסו לה חשיבות. [...]