זמן אשה: נשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה עליזה שנהר אהובות או שנואות אשת פוטיפר, מרים אחות משה, צפורה אשת משה, דבורה אשת לפידות, בת שבע אם שלמה ומלכת שבא, כולן נשים, רועת ואחיות המופיעות במקרא. חלקן נזכרות בשמן, וחלקן רק על פי ייחוסן. האישה המקראית תופסת מקום מועט בטקסט המקראי, אבל אין לטעות בתפקידה: גם כאשר מדובר ברעיה, באם או באחות החזיקו נשים לעתים קרובות בתפקידי נבואה, בתפקידים שלטוניים ואפילו לקחו חלק בהכרעת קרבות. את מה שהחסיר המקרא השלימו יוצרים במהלך השנים: כבר במדרש הבתר מקראי מופיעים טקסטים המנסים להסביר את מעשיהן של הדמויות הללו, ואת הרגשות שהובילו אותן, ומאז ועד היום הן מעסיקות את דמיונם של יוצרים רבים, המנסים למלא את שהחסיר הטקסט המקורי. זמן אשה, ספרה של פרופסור עליזה שנהר, מגלה את פניהן המורכבים של הדמויות הללו, הפנים שלפעמים רק צלליתם מופיעה בטקסט המקראי, ובכך הפכו דמויות אלו למלאות, מרתקות, מעוררות מחלוקת, אהובות או שנואות. פרופסור שנהר, נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, פירסמה עד כה תשעה ספרים, מאמרים רבים בכתבי עת בישראל ובחו"ל וערכה שישה קבצים של סיפורי עם. בשנים האחרונות מתרכז מחקרה בקריאה נשית של טקסטים מהתרבות היהודית העוסקים בנשים, בקולן ובשתיקתן.