מחזות: מכלול יצירתו הדרמטית סמואל בקט בספר זה כלולות כל יצירותיו הדרמטיות של סמואל בקט, 32 יצירות שנועדו ברובן לתאטרון, מהן גם פנטומימות, שישה תסכיתי רדיו ושישה תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע: טקסטים שנועדו לביצוע, ורובם בתרגום ראשון לעברית. בקט (1989 -1906) נחשב גדול המחזאים במאה העשרים. אמנם "גדולה" היא מונח מורכב ותלוי תרבות, ובקט עצמו היה מסתייג נמרצות מהתואר הזה, אבל מחכים לגודו, למשל, עלה ראשון במשאל שערך ה"טיימז" בשנת 2000 על המחזה החשוב ביותר במאה. המחזה הוצג בעשרות תרבויות ולשונות, מאירלנד עד הודו וישראל, ובכולן נחשב גודו המסתורי גיבור מקומי ומוכר, על אף, או בגלל, שלעולם אינו מגיע. רבים ממעריצי בקט מתייחסים ליצירותיו כאילו הם בלבד מכירים אותו באמת, ורק בהם מצא המחבר נפש תאומה. לא רק יחידים טוענים שהם בלבד מבינים אותו, גם עמים שלמים כך: פולנים טוענים שכתב "עליהם". האירים מראים קבלות מקומיות. גם יהודים: לאסטרגון, בגירסה המוקדמת של מחכים לגודו, בקט קרא "לוי". על בקט נכתבו ספרים ומאמרים יותר מאשר על רוב האמנים בעולם. פסטיבלים וכנסים המציגים וחוקרים את יצירות בקט ממשיכים להתקיים ואיכותם משתפרת משנה לשנה. שני כתבי עת מוקדשים ליצירות בקט בלבד. בצד העניין העמוק שגילה בקט במעשה הבריאה האמנותי, ביצירה עצמה ובמדיום שלה, הוא גילה מעורבות ומחויבות הומניסטית מרגשת בצערו, בסבלותיו ובשמחותיו של האדם: "יצירתי היא עניין של קולות יסודיים", אמר. יצירותיו עתירות תבונה ותובנה על "המצב האנושי", הן כתובות בהומור חריף הקובע, בין השאר, ש"אין דבר מצחיק יותר מאומללות"; ובאומץ לב מופלא להתבונן בפני קיום ומציאות קשים ובודדים. [...]