על חורבן, טראומה וקולנוע מחברות קולנוע דרום 2 בעריכת יעל מונק ואייל סיון "מחברות קולנוע דרום"מוקדשות לעידוד הכתיבה הפוליטית ביקורתית בתחום הקולנוע. בגיליון שני זה בחרנו לעסוק ב"חורבן, טראומה וקולנוע". חורבן העבר וחזיון הבלהות של החורבן העתידי הן שתי נקודות ההתייחסות המייחדות את תפיסת הזמן והמקום בתודעה התרבותית בישראל-פלסטין. שנים רבות עברו עד שגילה הקולנוע הישראלי את היכולת, הבגרות והאחריות, לעסוק בחורבן פלסטין (הנכבה), בטראומת ניצולי השואה, בטראומת יהודי המזרח הערבי או בטראומת החינוך הקיבוצי. אך סרטים שעסקו בנושאים אלה, גם אם באיחור, הופיעו בסופו של דבר וחשפו את מה שאיש לא העז לספר בזמן אמת: סיפורים של כאב ושל עוול, של ניצול, של רשע ומעל לכל – חרדה קיומית מוחשית. הקישור בין חורבן לחורבות, בין הפעולה לבין המעשה, בין התודעה והפחד, מציע קרקע לדיון אינטלקטואלי נרחב. חשיבותו של הנושא בכלל, ובארץ בפרט, היא שהנחתה אותנו להקדיש לו את הגיליון הנוכחי במטרה לנסות להתמודד עם מעט מן הרעיונות העולים ממנו, ולעורר באמצעותו את קצה קצהו של דיון ביקורתי בתודעת החורבן. "מחברות קולנוע דרום" בהוצאת המחלקה לקולנוע וטלוויזיה של מכללת ספיר ופרדס הוצאה לאור, סוקרות כהרגלן דרך יצירות קולנועיות ישראליות ופלסטיניות, התייחסויות ביקורתיות לנושא הגיליון, והפעם במאמרים פרי עטם של פרופ' חיים בראשית, ד"ר אילן פפה, ד"ר סמי שלום שטרית, ד"ר יעל מונק, חיים הנגב שנתמך בצילומיו הנדירים של הצלם צחי אוסטרובסקי, יעל בן-צבי, רונית חכם, מיטל אלון-אוליניק, ד"ר אודי אדיב, לין חלוזין-דברת, יעל פרידמן ועבודתה הוויזואלית של הבמאית ענת אבן, נירית צרום, דליה מרקוביץ' וקציעה עלון, פרופ' סמדר לביא, מיכל פיק-חמו, אלדד קדם, ד"ר רוחמה מרטון, גל אנגלהרד, ד"ר ליהי נגלר וארז פרי. בפתחו של הגיליון רואה כאן אור לראשונה בעברית המסה "ניצולי הזיכרון" פרי עטו של חוקר התרבות הבולגרי-צרפתי פרופ' צווטאן טודורוב.