שירת-הקודש העברית בימי-הביניים עזרא פליישר ספר זה מתאר את קורותיה והתפתחותה של שירת- הקודש העברית למן ראשית התהוותם של סוגי הפיוט הקדומים בארץ-ישראל ועד סוף היצירה הפייטנית בשתי האסכולות הגדולות של אירופה, הספרדית והאיטלקית-אשכנזית. דגש מיוחד מושם על שלבי התהוותם של סוגי הפיוט הקלאסיים, על זיקתם אל התפילה, ועל דרכי עיצובן הראשון של תבניותיהם היסודיות . תולדותיה של שירת-הקודש המאוחרת יותר מתוארות לאחר מכן על-פי העיון בשינויים המתחוללים בה בסוגים, בתבניות, בלשון, במלאכת השיר ובזיקה אל עולמם של חז"ל. לאחר דיון בקשריהן של האסכולות הפייטניות האירופיות עם הפייטנות המזרחית המאוחרת, נסקרות יצירותיהם של פייטני איטליה, אשכנז וצרפת ואלו של פייטני ספרד; מובלטות נקודות-המגע בין שתי האסכולות, ונעשה ניסיון להגדיר את תכונותיהן המיוחדות. תוך עיון באופייה של הפייטנות הספרדית נבדקות זיקותיה אל שירת-החול ומובהרות השפעות שנספגו בה משירה זו. ההסברים מודגמים בקטעי פיוט, בחלקם בפרסום ראשון מתוך כתבי-יד. מחבר הספר עזרא פליישר ז"ל (2006-1928) חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת 1959, כיהן שנים רבות כפרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. הקים וניהל במשך כארבעים שנה את המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה שעל-יד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היה חבר בכיר במוסדות אקדמיים חשובים. נודע במחקריו הרבים על השירה העברית בימי הביניים ועל תפילות ישראל, והפך לראש הדוברים בתחומים הללו. בין חיבוריו: פיוטי שלמה הבבלי (תשל"ג); פזמוני האנונימוס (תשל"ד); היוצרות בהתהוותם והתפתחותם (תשמ"ד); תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה (תשמ"ח); משלי סעיד בן באבשאד (תש"ן).