כלכלה וקרקע בקרב בדווי הנגב: תהליכים חדשים, תובנות חדשות אבינועם מאיר מתוך ההקדמה שני העשורים האחרונים התברכו בגידול ניכר מאוד של העניין הציבורי בחברה הבדווית בנגב . התעניינות זו מקורה בראש ובראשונה בחוקרים ממגוון רחב של מעגלי וקהילות מחקר בישראל ומחוצה לה- אנשי אקדמיה, סטודנטים לתארים מתקדמים ומכוני מחקר בישראל ומחוצה לה. בנוסף לכך קיים עיסוק נרחב באופנים שונים בענייניה של חברה זו על ידי גופי ממשל, נבחרי ציבור, אנשי ציבור ועמותות ציבוריות, וקהיליות התקשורת, העסקים ואף היצירה האומנותית. [...] העניין הגובר הוא תוצאה מובהקת של מצוקתה הרבה של חברה זו, שרבים רואים בה בצדק רב את השוליים העמוקים והנידחים ביותר של החברה הישראלית אשר אך הולכים ומעמיקים עוד ועוד. הוא גם מבטא הכרה הולכת וגוברת בצורך בשילוב הנאות של חברה זו בחברה הישראלית . [...] אחת הסוגיות המרכזיות בהווייתה של החברה הבדווית בנגב היא סוגיית הבעלות על הקרקעות. אין חולקים על כך שעניין זה הוא אחד החסמים הבולטים ביותר בהתפתחותה הכלכלית של החברה הבדווית. [...] סביב עניין הבעלות על הקרקעות מתקיים עיקר הסכסוך בין הבדווים לבין המדינה (בן-דוד, 1996, 2004). [...] מטרתה של חוברת זו היא לשפוך אור על שתי סוגיות : הכלכלית והקרקעית, הקשורות זו בזו בקשר הדוק, בבחינת ניתוח תהליכים חדשים ותובנות חדשות. החוברת מורכבת משני מאמרים נפרדים. המאמר הראשון, מאת אבינועם מאיר ואיילת בסקינד, עוסק בהתפתחות היזמות העסקית האתנית של הבדוויים. הוא מראה ראשית את אי-יכולתם, מסיבות שונות, להשתלב כהלכה בכלכלה המודרנית, וכיצד מחסום זה מייצר צורה ייחודית מאד של יזמות עסקית המתבססת על תכונות אתניות ייחודיות. [...] המאמר השני, מאת אבינועם מאיר, הוא התבוננות ביקורתית על חוק המקרקעין העות'מאני של 1858 שעליו מתבסס חוק הקרקעות הישראלי, בעיקר בסוגיית קרקע מוואת. טענתה העיקרית של המדינה היא שהואיל וקרקעות הבדווים הוכרזו אז כקרקע מוואת, דהיינו קרקע מתה על פי הגדרות החוק, הרי שהיו שייכות אז לשלטון העות'מאני (דהיינו למדינה) ולכן, חרף ניסיונות של שלטונות המנדט הבריטי לתקן זאת, הן שייכות גם עתה למדינת ישראל. [...] ברמה המוסרית הדיון בשאלה זו מסייע לחדד את סוגיית הצדק ההיסטורי העקרוני בעניין הבעלות על הקרקעות. אך מעבר לכך, יש בו גם כדי לתרום תובנה חדשה בסוגיית הפיתוח הכלכלי והחברתי של בדווי הנגב. [...]